תמונה: Karim Sahib/AFP/Getty Images
מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, פרסם בספטמבר 2016, הודעה לרגל פתיחת עונת העלייה לרגל לעיר מכה. הוא התייחס בהודעתו לאסון הכבד שהתרחש שנה קודם לכן בעמק מינא שליד מכה. ח'אמנאי האשים את בית המלוכה הסעודי באחריות לאסון ובטיפול כושל בפצועים שנעשה באופן מכוון: "הסעודים חסרי הלב והרצחניים כלאו את הפצועים יחד עם המתים במכולות – במקום לספק להם טיפול רפואי ולעזור להם, או לפחות לרוות את צמאונם. הם רצחו אותם". מספר ההרוגים הגבוה ביותר באותו אסון נרשם בקרב עולי הרגל האיראניים.
החג' – העלייה השנתית לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם במכה ובסביבתה, משמש זירה נוספת של התכתשות בין איראן וסעודיה
דבריו הבוטים של ח'אמנאי מספקים דוגמה אחת מני רבות לאופן בו החג' – העלייה השנתית לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם במכה ובסביבתה, המהווה אחת המצוות המרכזיות המוטלות על המאמין המוסלמי – משמש זירה נוספת של התכתשות פוליטית בין איראן וסעודיה והטחת האשמות הדדיות על "פוליטיזציה" של החג'. השנה, בשל המשבר במפרץ בין קטר ושכנותיה, עימות החג' המרכזי התחולל בין ריאד ודוחה.
החג' נערך במהלך חודש ד'ו אל-חיג'ה, החודש האחרון בלוח השנה המוסלמי, ועל כל מוסלמי לבצעו לפחות פעם אחת בחייו. סעודיה זוכה ליוקרה רבה בשל אחריותה למקומות הקדושים לאסלאם הנמצאים בשטחה, ולארגון של העלייה לרגל אליהם. אך למרות המאמצים הרבים שעושה בית המלוכה הסוני, הכוללים השקעות כספיות ניכרות בתשתיות, הוא מתקשה לעמוד במשימה ללא תקלות: מספרם הרב של העולים לרגל בעונת החג' (כיום – כשני מיליון איש) גורם, אחת לכמה שנים, לאסונות כבדים בנפש. איראן השיעית, יריבתה האזורית של סעודיה, מנצלת את האסונות כמנוף לחיזוק דרישתה להפקיע מידי הממלכה את האחריות הבלעדית על המקומות הקדושים לאסלאם – במילים אחרות, הליך של בינאום (internationalization).
תביעה זו הועלתה מיד לאחר האסון במינא, וח'אמנאי חזר עליה בהודעתו ערב החג' בשנה שלאחר מכן: "על עולם האסלאם לשוב ולשקול את [סוגיית] ניהולם של שני המקומות הקדושים ואת סוגיית החג'". בשנה שעברה איראן אף נקטה בצעד חריג: לאחר שהאשימה את סעודיה בהטלת הגבלות מנהליות על עולי הרגל האיראניים, היא הודיעה כי לראשונה מזה 25 שנה הם לא יגיעו למכה.
ההכנות לחג' 2017, שצוין השנה בתחילת ספטמבר, עמדו בסימן הסכסוך שפרץ בין סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים, לבין קטר עד שב-5 ביוני ארבע מדינות אלה ניתקו עימה את היחסים. הוועדה הלאומית בקטר לזכויות אדם (NHRC) – גוף ממשלתי המרכז את הטיפול בהיבטים ההומניטריים של המשבר – פנתה בחודש יולי לאו"ם בתלונה על המכשולים שלטענתה סעודיה מערימה בדרכם של אזרחי קטר המעוניינים להגיע למכה: מניעת כניסתם דרך מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות (שנסגר לאחר ניתוק היחסים), וצמצום אפשרויות ההגעה שלהם בדרך האוויר. בתלונה הקטרית הובעה דאגה עמוקה מפני ה"פוליטיזציה" של טקסי הדת בידי סעודיה, ומהעובדה שהיא משתמשת בהם כדי להשיג רווחים פוליטיים. הודעת ה-NHRC כללה גם אזכור לצעדים נוספים המתוכננים כדי "לבנאם" את סוגיית מניעתם של תושבי קטר מלהגיע למכה ולהציגה בפני הפורומים הבין-לאומיים הרלוונטיים.
התלונה והאיום של קטר – שכללו את מינוח ה"בינאום" – פגעו ב"בטן הרכה" של המשטר הסעודי, הרואה בכך פגיעה בריבונותו. על כך ניתן ללמוד מתגובתו של שר החוץ של הממלכה, עאדל אל-ג'ובייר, שאמר כי ארצו מחשיבה את דרישת הבינאום כ"פעולה תוקפנית" וכ"הכרזת מלחמה" עליה, וכי "הממלכה שומרת על זכותה להגיב" נגד כל גורם שיפעל באופן זה.
במשחק ההאשמות ההדדיות המתנהל בקשר לחג', סעודיה אינה צופה פסיבית או מגיבה בלבד. הממלכה – הרגישה לטענות המועלות נגדה בדבר "פוליטיזציה" של החג' – טוענת דרך קבע כי היא נוקטת במדיניות של הפרדה בין החג' לפוליטיקה ומאשימה את יריבותיה (לרוב איראן, והשנה כאמור גם קטר) בעשיית שימוש ציני במצווה הדתית החשובה לצרכים פוליטיים. כשבועיים לפני התחלת החג' הודיעה סעודיה על הקלות לעולי הרגל הקטרים, שכללו מתן היתר להיכנס לשטחה גם בדרך היבשה. ההתגמשות הטקטית של סעודיה נועדה להקל מעליה את הלחץ, אך נוצלה גם כדי לצבור נקודות זכות פוליטיות עבור בית המלוכה והעומד בראשו, המלך סלמאן. ההתנגחויות בין קטר וסעודיה על רקע החג' המשיכו לספק כותרות גם בישורת האחרונה לקראת תחילתו.
המשך יבוא – בחג' 2018.
* גבי שניידר הוא מומחה להיסטוריה ולמדיה של המזרח התיכון, עורך אתר Arab Sensor.