הכלכלן הראשי של אחד הבנקים הגדולים בישראל שאל אותנו, במארס השנה, מה צפוי לקרות בסין כשהרכב הוועדה המתמדת של הפוליטבירו – הגוף העליון במפלגה הקומוניסטית שמקבל את ההחלטות החשובות בסין – ישתנה לקראת סוף 2017. הוא רצה לדעת כיצד סין תושפע מכך, ומה משמעות ה"אירוע" עבור הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
כדי לענות על כך צריך לדעת מי הן הנפשות הפועלות בוועדה. לא מעט מומחי סין בכלי תקשורת מערביים מספרים שנשיא סין, שי ג'ין-פינג, הוא המנהיג החזק ביותר שהיה לסין מזה עשורים, מאז שלטון הדמים של מאו דזה-דונג. התארים שצבר שי משמשים כבסיס הטיעון שלהם: מלבד היותו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית והמנהיג העליון של סין, זכה שי גם לתואר מנהיג "הליבה" של המפלגה הקומוניסטית (במילים אחרות – אף אחד לא יכול לחקור אותו או לפקפק במנהיגותו). שי הוא גם המפקד העליון של הצבא; וכיום הוא גם עומד בראש כמה ועדות חשובות לקביעת קווי מדיניות.
אבל התזה של אותם מומחי סין אינה מביאה בחשבון את רשת הקשרים הסבוכה שמרכיבה את הקופסה השחורה שנקראת הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית. מעטים מבינים אותה, ומי שיעז להביט לתוכה יגלה שני מחנות יריבים שאחד מהם מתנהל כמו ב"מאפיה". בראש המחנה עומד ג'יאנג דזה-מין, מנהיג זקן ועיקש, הדורש מאנשיו את נאמנותם המוחלטת אליו. אלה לא קשרי תן וקח בסגנון "הישרדות", אלא קשרי דם, הכוללים סחיטה וניצול בסגנון "הסנדק". עד היום מצליח ג'יאנג, שהוביל את המפלגה הקומוניסטית מ-1989 ועד ל-2002 ואחר כך פרש לגמלאות, להפעיל מטה מחתרתי בדרגות הגבוהות ביותר של השלטון. מטה שאנשיו מחבלים, הלכה למעשה, בכל צעד שרוצה לבצע מנהיג המחנה השני, והאיש שמוביל כיום את סין – שי ג'ין-פינג.
מסיבה זו הקיף את עצמו שי בתארים. הם הקנו לו כוח להילחם במחנה הנגדי, ולבצר את שלטונו. מאז 2012 הוא נאבק ב"ראש משפחת הפשע" של המחנה השני, ג'יאנג דזה-מין, ובנאמניו. לפעמים הוא הצליח בכך פחות, ולפעמים יותר, כפי שקרה כשהכניס לכלא את ג'ואו יונג-קאנג שכיהן בעמדות מפתח רבות. תפקידיו של ג'ואו הקבילו לראש "השב"כ הסיני", ראש "המוסד הסיני" וראש "שירותי ביטחון הפנים של סין" גם יחד. הצלחה נוספת שאפשר לזקוף לזכותו של שי הייתה כשמינה את עצמו למפקד הצבא וכשניקה משורות הצבא עשרות קצינים בכירים שהשתייכו ל"מחנה הפשע".
אף על פי שידו על העליונה, שי ג'ין-פינג עדיין לא שולט לגמרי בהנהגה הסינית. כשג'יאנג דזה-מין סיים את תפקידו, ב-2002, והעביר את שרביט השליטה למחליפו – הו ג'ין-טאו – הוא השתיל "רוגלה" בתוך הוועדה המתמדת של הפוליטבירו. הוא הצליח לסנן אל שורות הוועדה את נאמניו כדי שישלטו בה. כך, החלטותיו של הו ג'ין-טאו, שהנהיג את סין בין 2002 ל-2012, התקשו לעבור מבעד לשערי מתחם ההנהגה בג'ונג נאן-האי שבבייג'ינג, ואם בכל זאת עברו – הן התאימו כמו כפפה לידו של ג'יאנג.
בסוף 2012 עלה לשלטון שי ג'ין-פינג, ובצעד יוצא דופן החל לנקות את נאמני "משפחת הפשע" מנדבכי ההנהגה השונים בטענה שהוא נלחם בשחיתות. הם נחקרו, נמצאו אשמים בשחיתות, הושלכו לכלא ונפלו כמו אבני דומינו. כיוון שמדובר במאות אלפי אנשים וברשת סבוכה של קשרים, התהליך נמשך כבר כשבע שנים. עד עתה, רבים מהפקידים הבכירים בפרובינציות עדיין משויכים לנאמניו של ג'יאנג. גם משרד התעמולה ומשרד החוץ משויכים אליו. אבל רגע לפני שגם הם יטוהרו, צפוי להגיע שלב חשוב נוסף – טיהור הוועדה המתמדת של הפוליטבירו. שלושה מאנשיו של ג'יאנג חברים בה כיום.
עיתוי הטיהור קשור בגיל הפרישה של פוליטיקאים בממשל הסיני, העומד על 68. חמישה מתוך שבעת חברי הוועדה עברו אותו ויוחלפו. מי יקבע את ההרכב החדש של הוועדה? מנהיג סין שי ג'ין-פינג? לא. המועמדים לוועדה המתמדת של הפוליטבירו נבחרים בדרך כלל מאחורי דלתיים סגורות, בידי "מנהיגים בכירים" ופקידי ממשל שפרשו לגמלאות. בשפה פשוטה יותר – שני המחנות היריבים במפלגה הקומוניסטית סוגרים מאחורי הקלעים עסקה של תן וקח, והתוצאה מגיעה לאישור, כביכול, של הקונגרס העממי – הגרסה הסינית לפרלמנט.
לפי מקורות של "אפוק טיימס" במתחם הנהגת המפלגה הקומוניסטית בג'ונג נאן-האי, אם שי יצליח לסלק את אנשיו של ג'יאנג מהוועדה המתמדת, יהיה בכך סימן שהוא אכן מצליח במשימות הטיהור שלו. מהלך כזה גם יאפשר לו להוציא סוף סוף לפועל רפורמות בתחומי הכלכלה והמשפט שנחסמו עד היום על ידי אנשיו של ג'יאנג בוועדה המתמדת של הפוליטבירו. אחת האופציות הנשקלות היא גם הקטנת הוועדה מ-7 חברים ל-5 או ביטולה לגמרי והחלפתה בגוף מומצא אחר. אם שי לא יצליח, צפויה עוד דרך לא קצרה עד שיוכל לשלוט בסין באמת.