אחת השאלות על סדר היום בכלכלה העולמית היא איפה האינפלציה? מדוע, למרות מדיניות סופר אגרסיבית של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם האינפלציה בעולם נשארת ברמה נמוכה.
ההסבר לזה הוא די פשוט. מה שמשפיע על האינפלציה הוא השכר של משקי הבית. כשהוא עולה, כוח הקניה של הציבור עולה ואיתו בדרך כלל גם המחירים. השכר של משקי הבית צומח בדרך כלל בקצב דומה לצמיחה של התוצר לנפש (בתקופות של אבטלה הוא צומח מעט פחות ואילו בתקופה של תעסוקה מלאה הוא עשוי לצמוח בקצב מהיר יותר).
מה שמשפיע על צמיחת התוצר הוא בעיקר הגידול באשראי. וכאן נכנס לתמונה הבנק המרכזי. כשהוא מוריד ריבית גדל הביקוש לאשראי של הסקטור הפרטי (משקי בית וחברות) וזה מוביל לגידול בצמיחה.
המשבר של 2008 היה חריג בעוצמתו והוא בא בעקבות בועת אשראי גדולה (שנים של גידול חריג בכמות האשראי). לאחר הפיצוץ מצא את עצמו המשק העולמי במיתון כבד עם שיעור אבטלה גבוה מאוד ועם רמת חוב גבוהה מאוד בסקטור הפרטי בדגש על משקי הבית (במיוחד במדינות בהן פגע המשבר בחומרה).
בתנאים כאלה הביקוש לאשראי הוא נמוך מאוד ולכן גם הורדת הריבית הקיצונית של הבנקים המרכזיים לא הביאה לגידול באשראי ולכן לא התפתחה אינפלציה.
מאז המשבר עברו כבר 9 שנים וכלכלת ארה"ב התאוששה מאוד. המשק נמצא בתעסוקה מלאה ורמת החוב של משקי הבית ירדה בהרבה. אולם, למרות ההתאוששות הזאת, הביקוש לאשראי של משקי הבית גדל בקצב מתון יחסית, כנראה בגלל שצלקות המשבר עדיין טריות.
כתוצאה מכך הצמיחה של התוצר הנומינלי לנפש וגם של השכר היא בקצב נמוך של 2.5% לשנה בקירוב וזהו בערך גם הקצב של האינפלציה.
גורם נוסף שהשפיע על האינפלציה בשנתיים האחרונות הוא ירידת מחירי הסחורות ובראשן הנפט. לקראת סוף שנת 2014 הם ירדו בחדות כתוצאה מעודף היצע והתחזקות הדולר בעולם. הירידה השפיעה על האינפלציה הן באופן ישיר (חלק מהסחורות הן חלק מדד המחירים לצרכן) והן באופן עקיף באמצעות ירידת המחיר של מוצרים שבהן מרכיב גדול של סחורות.
השאלה היא מה הלאה? בעקבות ההתאוששות החל הבנק המרכזי של ארה"ב להדק את המדיניות שלו, הן באמצעות העלאת ריבית והן באמצעות הקטנת המאזן שלו (ספיגה של כספים שהוא הדפיס בעבר). לפי התוכנית שלו הוא צפוי לעשות זאת די באגרסיביות כך שאני לא צופה אינפלציה בקרוב.
אולם בעוד האינפלציה במחירי המוצרים היא נמוכה, התפתחה לה אינפלציה במחירי הנכסים בחלק ממדינות העולם. אינפלציה כזאת נרשמה בעיקר במדינות שלא נפגעו בחומרה במשבר. כתוצאה מהריבית הנמוכה בעולם חל בהן גידול חד בביקוש לאשראי לדיור, דבר שהביא להתפתחות בועות נדל"ן.
בחודשים האחרונים (מאז הבחירות בארה"ב) גם חלק משוקי המניות בעולם, ובמיוחד זה בארה"ב, נראים בועתיים. ההערכה שלי שכל עוד ימשיך הבנק בתוכנית ההידוק שלו, לא צפויה אינפלציה במחירי המוצרים ועלולה להתפתח דפלציה של מחירי הנכסים בעולם.
כאן עולה גם שאלה גיאו-פוליטית מעניינת: האם אפשר להסיק מכך שמדינה כמו טורקיה למשל, שבראשה עומד שליט אוטוריטרי, יכולה להמשיך להדפיס כספים (שמחלצים אותה כרגע מצרות רבות) מבלי לחשוש שהדפסת הכספים תוביל לאינפלציה? והאם יש לה סיבה לחשוש מבועת נדל"ן?
כדי שתיווצר אינפלציה, במדינה כמו טורקיה למשל, הכסף שמודפס צריך להגיע בסופו של דבר לכלכלה. הוא יכול להגיע אם המגזר הפרטי לווה אותו, או אם הממשלה מגדילה את ההוצאות שלה ומממנת אותן באמצעות הדפסת הכספים.
אם לממשלה יש גרעון גדול שממומן באמצעות הדפסת כספים, זה עשוי לגרום להיפר אינפלציה ולקריסת המטבע. זה קורה היום בוונצואלה וקרה בישראל בתחילת שנות השמונים. במילים אחרות, שליט יוכל להדפיס כסף כל עוד הציבור מוכן להחזיק את הכסף. ברגע שהציבור מאבד את האמון, מגיע סופה של הכלכלה.
* איתי סלונים מנהל שותפות השקעה פרטית. הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך. המאמר נועד לעורר עניין בלבד ולא נועד להוות ייעוץ השקעות ובדואי שלא ייעוץ השקעות המתחשב בצרכים של כל אדם.