האי אידרה, יוון | תמונה: תמונות: Louisa Gouliamaki/AFP/Getty Images
" היא חזרה", הוא התפרץ בפתאומיות לדברי חברו כשראה אותה נכנסת למרכול.
"כן, שמעתי שהיא חזרה הביתה עם התינוק ומצאה בית ריק. זה אכזרי כל כך".
"אזמין אותה להצטרף אלינו".
מריאן עמדה עם תינוקה מול בקבוקי חלב ומים כשלפתע הופיע לאונרד בפתח החנות ונעמד, עם השמש בגבו. "אנחנו יושבים בחוץ, תרצי להצטרף אלינו?" הוא אמר בקול חביב.
דקות אחר כך יצאה מריאן מהמרכול והצטרפה לחבורה המקומית. הם צחקו ודיברו על ההתרחשויות האחרונות באי, והמשיכו לעשות כך כדי לתת למריאן תחושה טובה בלי ליפול לשיחות על בעלה או על האישה שעזבה איתו. ואז לרגע, למאית שניה, בתוך כל המולת הצחוק, מבטיהם הצטלבו והם הרגישו כאילו לא היה איש מלבדם.
הוא שב לדירתו הצנועה והשכורה על הגבעה עם חיוך על פניו. הוא התיישב מול מכונת הכתיבה והחל לכתוב. הוא כתב שיר.
הם החלו להיפגש באי בו גרו במקרה, בזמן סידורים, וזה הפך לעניין כמעט שגרתי: הם נפגשו לעתים בשעת בוקר בחוף, ואז, מריאן ואקסל הקטן ליוו את לאונרד לביתו. הם הכינו יחד ארוחת צהריים, אקסל נרדם ולאונרד היה מקריא למריאן שירים שכתב.
"את האישה היפה ביותר שפגשתי", אמר לה יום אחד כשישבו יחד ושתו קפה לאחר ארוחת הצהריים. היא חייכה. מצד אחד הסמיקה, מצד שני, לא ממש האמינה. הוא ידע כמה היא פגועה עדיין, ורצה לעטוף אותה בחום ובביטחון.
לכן, כשהגיע הרגע שבו הייתה צריכה לחזור לאוסלו, עיר הולדתה כדי להסדיר את ענייני הגירושין מול בעלה, הוא קפץ על ההזדמנות והציע שיסיע אותם במכונית שבעלה השאיר מאחור. "בואי ניסע כל הדרך מיוון עד לנורבגיה. יהיה כיף", הוא הבטיח. והיה להם כיף.
הוא חזר לביתו במוריאל, התפנה לכתוב, ראה חברים אך חייו הפכו לפתע לריקים. לאחר ימים ספורים, ברגע של התלהבות שהשכיח כל מרחק או שברון לב שחצץ ביניהם, הוא כתב לה: "יש לי בית, כל מה שאני צריך זה את האישה שלי והבן שלה. באהבה, לאונרד".
מריאן הגיעה עם שתי מזוודות מלאות, תינוק ולב קל. הם חיו יחד שנה במוריאל. לאחר שלאונרד קנה בית באי היווני אידרה, שבו נפגשו, הם חזרו להתגורר יחד עם אקסל, שכבר גדל, בארץ השמש הנצחית. שיגרת חייהם הייתה ברורה מאוד ושלווה. הוא הקפיד לכתוב בכל יום לפחות שלושה דפים מספרו, והיא הייתה דואגת לאקסל ולמטלות הבית. הם טיילו בשמש, התרחצו בים, יצאו לבלות, רקדו ושתו בערבים, היו רבים ומתפייסים. הם חיו כך שנים. יחפים ומאושרים.
"תראה לאונרד", אמרה מריאן בשקט בעת שישבו לקרוא בסלון. "ציפור התיישבה על החוט. כמו תו נגינה בתיבת מוסיקה".
"כן, גם היא נרגשת מהעובדה שיש לנו סוף סוף חשמל", הוא צחק.
"אתה צריך לכתוב על זה שיר".
"כן?" אמר לאונרד בחיוך ובאהבה ובא לחבק את אהובתו.
"אני רצינית".
"כן, מריאן, אני יודע".
תמונה: ,Gorupdebesanez/Wikipedia
"אני לא מאמינה שאתה שוב נוסע לניו יורק. חשבתי שאתה חוזר לכאן", אמרה מריאן בקול עדין ללאונרד בשיחת הטלפון שכה חיכתה לה.
"כן, דיברנו על זה, אני חייב למצוא דרך להרוויח יותר כסף, הספרים פשוט לא מספיקים. זאת בכל זאת ג'ודי קולינס, היא לא תבזבז את זמני. השמעתי לה אתמול בטלפון שיר חדש שכתבתי והלחנתי, 'סוזאן', היא אמרה שהיא רוצה להקליט אותו.
"הו מריאן, אני באמת חושב שהכניסה לעולם המוסיקה זאת הדרך היחידה בשבילי כרגע להרוויח כסף. כמה הייתי מעדיף לבלות את חיי בהתמסרות טהורה לכתיבה".
מכאן החלו העניינים להתגלגל במהירות. שיר ועוד שיר שכתב בהשראת ה"מוזה" שלו, ושיצרו אלבום ראשון שהפך לפולחן של ממש. אחר כך הגיעו ההופעות. מריאן ואקסל חזרו להתגורר עמו במוריאל ואיבדו לאט לאט אחיזה בקן הקטן שבנו יחד.
"להתראות מריאן", שר לאונרד בהופעה בזמן שמריאן ואקסל היו בדרכם חזרה לאוסלו.
הסיפור האמיתי
לאונרד כהן הצעיר הגיע לאי אידרה שביוון בתחילת שנות ה-60, לאחר שגר בלונדון הגשומה, ורצה לעבור למקום חם ושליו שבו יוכל לסיים את הספר הראשון שלו. באי הוא פגש אמנים אירופים ואמריקנים שבאו גם הם לעבוד בסביבה מנותקת. אחד מהאנשים שפגש היה הסופר הנורבגי אקסל ג'נסן ואת אישתו מריאן.
מריאן נסעה לאוסלו כדי ללדת את בנם אקסל ג'וניור. כשחזרה לביתה באידרה, לאחר מספר חודשים, גילתה שבעלה הסופר בחר לחיות עם אישה אחרת. על רקע זה נוצרה ידידות עמוקה בין כהן ובינה, שהתפתחה למערכת יחסים. היא הפכה להיות ה"מוזה" לכמה מהשירים המפורסמים ביותר שכתב. המידע על חייהם המשותפים מתבסס על חוויות אישיות שסיפרו בראיונות לתקשורת.
כשהתפרסם הרומן השני של כהן – הספר הרביעי שהוציא לאור – הוא אמנם קיבל תגובות טובות אך לא הפיק הרבה רווחים, וכהן הבין שהוא חייב למצוא דרכים אחרות להתפרנס. מפגשים עם בוב דילן, ג'ואן באז וג'ודי קולינס בניו יורק עזרו לו לחשוב שהוא יוכל להצליח בעולם המוסיקה, עם זאת, כהן התקשה לראות את עצמו כזמר. הוא ראה את עצמו משורר וסופר, והתייחס אף לשיריו המולחנים כשירים שיש לקראם.
ריבוי הנסיעות בעקבות הצלחתו, האריך את הפרידות בין מריאן לכהן, והקשר ביניהם התרופף בהדרגה, עד שנפרדו.
* הדיאלוגים והמחשבות הכתובים בסיפורים הם מפרי דמיונה של המחברת ומבוססים על עדויות ועל כתביו של האמן