צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
מורגן הרטמן, בת 12, השתכשכה בעצלתיים בבריכה הקטנה במלון שבו בילתה עם משפחתה חופשה שנתית. בקצה השני של הבריכה היא הבחינה בשני ילדים, בני גילה, שהעיפו כדור זה לזה בצהלות ובתרועות. היא התקרבה אליהם לאיטה בהבעה של שמחה, מצפה להצטרף אליהם. אבל היא לא יכלה להסביר להם מה היא רוצה. מורגן לא ידעה כמעט לדבר, והייתה לה יכולת שכלית של ילד בן חמש.
הילדים לא הבינו מה היא רוצה, חטפו את הכדור שבמקרה התגלגל אליה, וברחו. מורגן פנתה לאביה, שישב על שפת הבריכה, ובעיניה היה כאב וסימן שאלה גדול: "למה?" גורדון קפץ למים ושיחק איתה זמן רב, עד שנרגעה מהאכזבה ומהתסכול. זו הייתה פעם נוספת, מיני רבות, שמורגן לא מצאה חברים למשחק במקומות בילוי ציבוריים.
החיים שבריריים ויכולים להתהפך בִן רגע, לכן חשוב כל כך לעשות את הדברים שבאמת משמעותיים וחשובים
המקרה הזה נתן לגורדון את הדחיפה האחרונה. זה זמן רב שהוא ורעייתו מגי בדקו בכל רחבי ארה"ב, היכן יש מקום שבו תוכל בתם לבלות ולשחק עם ילדים בני גילה שאינם סובלים מקשיי התפתחות. כאשר התברר להם שאין מקום כזה בכל רחבי ארה"ב, החליט גורדון לבנות פארק שכזה בעצמו. הפארק שהוא בנה, בהשקעה של 53 מיליון דולר, נקרא "ארץ הפלאות של מורגן". בראיון לאפוק טיימס הוא מספר שהפארק הוא עולם קסום של הנאה ולמידה, עם נגישות והכלה מלאה של ילדים עם כל סוגי המוגבלויות והקשיים, לצד ילדים רגילים. מהיכן כל הכסף? איך פארק כזה יכול לעבוד? האם הוא באמת מחבר את כולם? ואיך הוא הפך את השקפת עולמו של גורדון?
מה נותן השראה בחיים
גורדון הרטמן נולד להיות יזם עסקי, כזה שחושב כל הזמן קדימה. כשהיה בתיכון, בסן אנטוניו, טקסס, הוא לקח את כלבי השכונה לטיול ועם הכסף שהרוויח קנה מכסחת דשא. מהכסף שחסך מהטיפול במדשאות בשכונה הוא הקים בסיום התיכון חברה קטנטנה בעסקי בניין. בגיל 19 הוא כבר בנה את הבית הראשון שלו, תחילה לעצמו, ומשם הוא הלך והרחיב את עסקיו כקבלן בניין ופיתוח קרקעות. במשך יותר מעשרים שנה העסק שלו שגשג והתרחב, והפך לכמה חברות מצליחות. בין לבין נולדה בתו מורגן. בגלל שרשרת של סיבוכים לאחר הלידה, שגורדון מעדיף שלא לדבר עליהם, מורגן נותרה עם בעיות פיזיות ושכליות קשות, ופיגור התפתחותי ניכר.
גורדון עם ביתו מורגן. היא נתנה לו השראה | תמונה: באדיבות גורדון הרטמן, Robin Jerstad/Jerstad Photographics
שלא כצפוי, גורדון מרגיש בעל מזל רב שמורגן הגיעה לחייו: "לכולנו יש ציפיות רבות ותקוות לגבי הילדים שלנו. אבל דווקא כשמשהו בדרך משתבש, זה ממש פוקח לנו את העיניים לראות אלטרנטיבות רבות אחרות בחיים, ובאופן פרדוקסלי גם את כל היופי במה שנראה בהתחלה כקושי עצום", הוא אומר בראיון לאפוק טיימס. "אני יכול לומר שהלידה של מורגן שינתה את חיי לגמרי, ממש הפכה אותם. אני נוהג לומר שהתברכתי, כי יש לי ילדה בעלת צרכים מיוחדים. נכון שיש קשיים ואתגרים בדרך, והטיפול המיוחד שמורגן צריכה כל הזמן, אבל בתוך כל זה למדתי לראות את מה שנמצא מעבר לפני השטח. את כל היופי, השמחה והאהבה הטהורה שמורגן מרעיפה כל הזמן. ומאופן ההתמודדות שלה עם קשייה, למדנו על הכוח והאומץ והסבלנות האדירים שיש לה, שלולא כן אולי לא הייתה לנו הזדמנות לראות. היא בן אדם עם כל כך הרבה כריזמה, שנותנת כל כך הרבה השראה".
תמונה: באדיבות גורדון הרטמן, Robin Jerstad/Jerstad Photographics
כשהעסק של גורדון היה בשיא פריחתו, ב-2005, הוא קיבל הצעה למכור את כל החברות שלו. גורדון חשב שזה אולי זמן טוב להתחיל משהו חדש. כך בגיל 41, הוא מצא את עצמו מתלבט ומתחבט האם להמשיך בעסקי הבנייה או לפנות לכיוון חדש לגמרי. בין לבין, כשהיה פחות טרוד בענייני פרנסה, הוא התחיל לבלות עוד ועוד זמן עם בתו, מורגן. הוא ביקר פעמים רבות בבית הספר שלה, נפגש עם המורים ועם כל המטפלים המיוחדים וראה הרבה יותר מקרוב את הקשיים שלה ושל ילדים אחרים בעלי צרכים מיוחדים, ואיך הם מתמודדים איתם. הוא חשב שמורגן היא בת מזל, כי הם יכלו לאפשר לה את כל הטיפול המיוחד שהיא נזקקה לו, לעומת ילדים אחרים שהוריהם לא יכלו לאפשר זאת. אבל עדיין, גם היא לא יכלה להשתתף בהרבה פעילויות ובילויים יחד עם ילדים רגילים.
צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
וכך, לאט לאט התחיל להבשיל במוחו של גורדון הרעיון להשתמש בכל הכסף שהרוויח מהעסק שמכר ובכל הידע שצבר, כדי לבנות עולם מיוחד מאוד, הראשון מסוגו בעולם. מקום שבו מורגן תוכל לבלות וליהנות מכל דבר אפשרי יחד עם ילדים אחרים. "אבל לא רק מורגן", אומר גורדון, "כל הילדים בעלי צרכים מיוחדים, מכל סוג שהוא, פיזיים או מנטליים, יוכלו לבלות בפארק יחד עם משפחותיהם ויחד עם ילדים אחרים רגילים. זה יהיה מקום שיחבק ויחבר את כולם יחד, ויאפשר בילוי, הנאה ולימוד, מקום שיאפשר לכבד ולהבין את השונות של כל אחד, ומעבר לשונות לראות את מה שמחבר את כולם יחד". וכך נולד הרעיון של פארק השעשועים "ארץ הפלאות של מורגן".
ארץ של פלאות
הפארק "ארץ הפלאות של מורגן", משתרע על שטח של כ-100 דונם בסן אנטוניו, על מה שהיה בעבר מחצבה שיצאה משימוש. כל האטרקציות בפארק בנויות כך שכל ילד או מבוגר, בעל כל מוגבלות מכל סוג שהוא, עם או בלי כיסא גלגלים, יכול לעלות למתקן וליהנות ממנו יחד עם ילדים רגילים. בין עשרות האטרקציות אפשר למצוא "רכבת האקספרס של ארץ הפלאות" שמציעה נסיעה של קילומטר מול נופים יפהפיים סביב אגם, "נהיגת הרפתקאות" במכוניות ספורט, גלגל ענק עם גונדולות שמתרוממות לגובה של חמש קומות ונותנות מראה פנורמי של כל הפארק, קרוסלה עם סוסים, פילים ואריות לרכב עליהם, יחד עם "כרכרות" שגם הן מתרוממות ויורדות, ונותנות לאלה שבכיסאות הגלגלים תחושה דומה לזו של אלה שרוכבים.
בכל פעם שמורגן מגיעה לבקר בפארק, היא הופכת מיד לסוג של כוכב רוק. כולם רוצים לדבר איתה ולהצטלם
ברציף ליד האגם אפשר להשיט ספינות פירטים באמצעות שָלַט, וב"כפר החושים" אפשר לבנות מכוניות מותאמות ללקוח, לצאת לקניות דמיוניות או להופיע בטלוויזיה כחזאי מזג אוויר. ב"גן המוסיקה" אפשר לנגן על קסילופון, תופים ופעמונים, וב"מעגל החול" אפשר לבנות ארמונות כמו על שפת הים. ילדים בכיסאות גלגלים יכולים להפעיל מתוך הכיסא שלהם מתקן מיוחד שעוזר להם לחפור בחול ולבנות גם הם ארמונות משלהם.
צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
למורגן עצמה לקח זמן ליהנות מחלק מהאטרקציות בפארק. מהקרוסלה למשל היא פחדה מאוד. היא לא הבינה למה היא מסתובבת, ולמה החיות עולות ויורדות. בהתחלה היא הסכימה רק לעמוד ליד החיות, אחר כך לעלות עליהן, מבלי שהן יזוזו. זה לקח שלוש שנים עד שהיא התחילה ליהנות מהסיבובים של הקרוסלה. "היום היא נהנית מזה מאוד, גם מהנדנדות וממשטחי המים. היא פשוט אוהבת לבלות ולשחק שם", אומר גורדון.
צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
ומעבר להנאה, בכל פעם שמורגן מגיעה לבקר בפארק, היא הופכת מיד לסוג של כוכב רוק, מספר גורדון. "כולם רוצים לדבר איתה ולהצטלם איתה, והיא נענית בשמחה. אבל אין לה יכולת שכלית להבין את ההיקף העצום של כל הפרויקט הזה, ואיך היא נתנה השראה לכל זה".
מה היה האתגר הגדול ביותר בבניית הפארק?
"להבטיח שהפארק יהיה באמת סופר-נגיש וסופר-מכיל את כולם. וזה אומר שלא רק ילדים בעלי צרכים מיוחדים מכל סוג שהוא יוכלו ליהנות בו, אלא גם ילדים ומבוגרים רגילים ייהנו ויבלו ללא הגבלה. לכן התייעצנו עם רופאים, תרפיסטים, הורים ואנשים רבים נוספים, בעלי צרכים וללא צרכים ספציפיים, בבניית כל המתקנים וכל המרחב של הפארק. כך, למשל, הבנו שלא רצוי שיהיו רמפות ליד כל מתקן המאפשרות לילדים עם כסאות גלגלים לעלות למתקן, כי הן עלולות להכביד ולהרתיע ילדים רגילים. לכן מצאנו פתרונות אחרים שיאפשרו לכיסאות גלגלים לעלות לכל המתקנים ללא רמפה".
צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
מי הם המבקרים בפארק?
"מאז שהפארק נפתח ב-2010, ביקרו בו יותר ממיליון אנשים מכל העולם, וכמובן מכל רחבי ארה"ב. רבע מהמבקרים כל שנה הם ילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, והשאר ילדים ומבוגרים רגילים".
ובאמת ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדים רגילים משחקים יחד?
"כל הזמן, אני רואה את זה כל הזמן. דוגמה אחת שראיתי היא ילדה בכיסא גלגלים, בערך בת שבע. היא גלגלה את הכיסא שלה לעבר ילדה אחרת והן פשוט שיחקו יחד הרבה זמן, כמו שילדים משחקים ביניהם. זה קורה כל הזמן.
צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
"מעבר לכך, זה לא רק מקום של הנאה ובילוי עם אוסף סתמי של נדנדות וקרוסלות. זהו מקום של לימוד. בשביל ילדים בעלי צרכים מיוחדים זה מקום שבונה את ההערכה העצמית שלהם מתוך הנאה וכיף, שבו הם לומדים לעשות דברים שלא יכלו בעבר. בשביל ילדים רגילים זה מקום שנותן הבנה רחבה יותר על השונות והמגוון הרב של אנשים שיש בחברה, בתרבות ובחיים בכלל, ועל היופי והכיף לפגוש את כל המגוון זה".
צילום: Robin Jerstad/Jerstad Photographics
ילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים נכנסים לפארק ללא תשלום, וכל האחרים משלמים מחיר סמלי. "לא רצינו שהעניין הכלכלי יהיה מכשול בפני אלה הרוצים לבלות בפארק". אף על פי שכל שנה הפארק מתחיל בגרעון של יותר ממיליון דולר, לדברי גורדון הוא מכסה את ההפסד "מהקרן המשפחתית שייסדנו, מתמיכה מתמשכת של נותני חסות, מתורמים ומגיוס תרומות המאפשרים לו לא רק לכסות את הגרעון, אלא גם להמשיך ולהתרחב".
ובאמת הפארק התרחב. בצמוד לפארק הקיים, החליט גורדון לבנות גם פארק מים ענק.
אי ההשראה – פארק המים
הקיץ בטקסס חם מאוד, ובחודשי יולי כסאות הגלגלים היו מתחממים יותר מדי, ולכן פחות מבקרים היו מגיעים לפארק. גורדון חשב שזו הזדמנות מצוינת להרחיב את "ארץ הפלאות של מורגן" לשלוחה נוספת כזו של פארק מים. וכך הוקם "אי ההשראה של מורגן" שנפתח השנה. האי כולל אטרקציות רבות של משטחי מים, וילדים יכולים להשתולל ולהשתובב על המשטחים כאשר המים "מושפרצים" עליהם מלמעלה, מפסלים בצורה של עצים, חיות או מטריות אינטר-אקטיביות, כשהם מחקים מטחי גשם או גלים בים. מי שמגיע על כיסא גלגלים יכול לקבל כיסא גלגלים מיוחד עמיד במים. מי שסובל מכאבים בשרירים ולא יכול לסבול מים קרירים, יכול ליהנות ממשטח מים מיוחד שמשפריץ מים חמים, ואפילו מי שצריך להסתובב עם בלון חמצן יכול לבלות וליהנות בפארק.
אני מאמין שהתפקיד שלנו הוא לתת לאחרים, כדי להבטיח שכולנו נחיה יחד חיים טובים יותר
באותו מתחם של הפארקים בנית גם בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
"כן, למעשה יש שני בתי ספר. האחד הוא 'האקדמיה בארץ הפלאות של מורגן', בשביל ילדים בגיל 18-11, שבו הם לומדים את מקצועות הלימוד הרגילים לפי היכולות שלהם. אחר כך הם עוברים לבית הספר השני, 'הגשר בארץ הפלאות של מורגן', שמלמד מיומנויות חיים ומיומנויות מקצועיות שונות, שיעזרו לבוגרים להשתלב בחברה אולי טוב יותר ממה שהם חשבו שהם יכולים".
עשית תפנית חדה מאוד בחיים שלך. האם גם השקפת העולם שלך השתנתה?
"אפשר לומר שהלידה של מורגן גרמה לתפנית בחיים שלי. הבנתי שאין שום דבר שלילי בילד בעל צרכים מיוחדים, רק דברים חיוביים. מורגן גרמה לי לעצור במרוץ החיים, ולקחת זמן לחשוב מהם הדברים החשובים באמת בחיים. לולא מורגן והצרכים המיוחדים שיש לה, סביר מאוד שהייתי ממשיך לעבוד רק בשביל לעשות עוד כסף. היום אני יכול לומר שהעבודה שלי היא המספקת ביותר בעולם. לאורך השנים אני שומע אלפי סיפורים ותגובות מאנשים במכתבים, באימיילים ובטלפונים שמספרים לי מה הביקור בפארק עשה להם ולמשפחותיהם.
"כל מה שקרה למורגן גם גרם לי להבין עד כמה החיים הם שבריריים, ויכולים להתהפך בִּן רגע, ולכן חשוב כל כך לעשות את הדברים שהם באמת משמעותיים וחשובים".
מהו הדבר החשוב ביותר בחיים לדעתך?
"להכיר שהחיים יקרים מאוד, ושלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בחיים. ואני מאמין שהתפקיד שלנו הוא לתת לאחרים מה שאנחנו יכולים, כדי להבטיח שכולנו נחיה יחד חיים טובים יותר".