הפיזיקאים הגדולים בהיסטוריה כמו סטיבן הוקינג ואלברט איינשטיין העבירו את חייהם בחיפוש אחר התיאוריה האחת, "התיאוריה של הכול", שתסביר את כל התופעות ביקום – מהאופן שבו פועל המוח האנושי, להיווצרותם של הרים וימות, ועד ללידתם ומותם של צמחים וכוכבים.
מעניין שלפני אלפי שנים, לסינים בעת העתיקה כבר הייתה "תיאוריה של הכול" משלהם – חמשת האלמנטים. התיאוריה המופשטת הזאת התבטאה בכל תחומי החיים והתבססה על חוקי הנומרולוגיה הסינית של אי-צ'ינג – "ספר התמורות".
סטיבן הוקינג ואלברט איינשטיין העבירו את חייהם בחיפוש אחר התיאוריה שתסביר את כל התופעות ביקום
לפי תיאוריה זו, חמשת האלמנטים: מים, אש, עץ, מתכת ואדמה מרכיבים כל דבר ביקום. בין האלמנטים קיימים יחסים של הזנה הדדית ועיכוב הדדי, כך שכל אחד מהאלמנטים מזין אלמנט אחד ו"מעכב" אלמנט אחר. המים, למשל, מצמיחים עץ והעץ מזין את האש. אבל האש ממיסה מתכת, והמים מכבים אש. כך נוצר האיזון בטבע.
אף על פי שהתיאוריה של חמשת האלמנטים נראית פשוטה על פני השטח, היא מכילה שכבות רבות של מורכבויות כך שאפשר ליישם אותה כמעט בכל תחומי החיים: מהרפואה הסינית המסורתית ועד למוסיקה, לבישול, לארכיטקטורה ולפילוסופיה.
1.האמנות והארכיטקטורה הסינית
הסמליות של חמשת האלמנטים נוכחת באמנות ובארכיטקטורה הסינית לאורך כל ההיסטוריה, אבל פעמים רבות היא נותרת חבויה. העיר האסורה והארמון המלכותי הסיני הם דוגמה מצוינת לכך. המבנים בנויים בגוונים עשירים של ירוק, צהוב ואדום, אבל הצבעים האלו לא נבחרו לשם הנאה אסתטית. הם מייצגים את האלמנטים עץ, אדמה ואש בהתאמה, ואת הקשרים המיטיבים ביניהם.
הקירות האדומים מבטאים בצבעם את החגיגיות והשגשוג של אלמנט האש. הגגות הצהובים מסמלים את אלמנט האדמה, והאדמה מייצגת את מרכז היקום, ואת מיקומו המרכזי של שלטון הקיסר. על אותו עיקרון, גם הגלימה המסורתית של הקיסר היא בגוונים של צהוב.
אבל לא כל הגגות בעיר האסורה הם צהובים – הגגות של ארמונות הנסיכים מורכבים מרעפים ירוקים, המייצגים את אלמנט העץ. כשם שעץ מסמל גדילה וחיוניות, הסמל הזה מתאים לבני נוער שעדיין מגבשים את זהותם.
הספרייה המלכותית בנויה בגוונים יוצאי דופן של שחור, צבע שאחדים מחשיבים כמבשר רעות. אבל השחור דווקא קשור בתרבות הסינית לאלמנט המים, שמייצג את עונת החורף ואת הרעיון של "שימור" – כלומר, בהתאם לתרבות הסינית העתיקה, הצבע השחור נבחר כדי להגן באופן סמלי על אוצרות הספרים מפני שרפה.
2. המטבח והרפואה המסורתית הסינית
התיאוריה של חמשת האלמנטים היא גם לב ליבם של המטבח הסיני והרפואה הסינית המסורתית. בשני התחומים הסינים רצו להשיג הרמוניה ואיזון בין טעמים שונים לבין אנרגיות בגוף. כל אחד מחמשת האלמנטים קשור לטעם, לאיבר חיוני בגוף, ולאנרגיה מסוימת.
למשל, אלמנט המתכת קשור לטעמים חריפים במטבח, לריאות בגוף, ומבחינה אנרגטית הוא מזוהה עם תחושה של יובש. מדוע קערה עם אוכל חם וחריף מנחמת כל כך בימי החורף הקרים והרטובים? לפי תיאוריית חמשת האלמנטים, אוכל חריף עשיר באלמנט המתכת, המתאפיין ביכולת שלו לייבש רטיבות ולפזר קור.
עשבים כמו ג'ינג'ר, שום, בצל וחרדל, שגם מזוהים עם אלמנט המתכת, מפחיתים את הגודש בריאות, מעוררים את זרימת הדם ופותחים את התיאבון – איזון מושלם למזג אוויר קר ורטוב.
אבל כשמגיעה העונה החמה והיבשה, אנחנו משתוקקים לאוכל מתוק ומרענן, ואז נחפש מאכלים עם מאפיינים של אדמה ואיכויות מקררות של מים, כמו שעועית, אפונה, או הרבה ירק. כך נשמר האיזון מול מזג האוויר החם והיבש.
מטבח סיני טוב שואף להשיג הרמוניה מושלמת של מאכלים וטעמים שמקדמים חיוניות ואריכות ימים. לדוגמה, תבשיל אוורירי של דגים המכיל את הקרירות והמליחות של אלמנט המים, משתלב היטב עם הטעמים החמים של השום, הג'ינג'ר והבצל, המשתייכים לאלמנט המתכת.
באותו אופן, הרפואה הסינית המסורתית מדגישה מאוד שסימפטומים של מחלה מבטאים חוסר איזון באיברי הגוף ובאנרגיות שלהם. כל האיברים בגוף ממופים לפי חמשת האלמנטים – כדי למצוא להם מזור, יש לחפש את האלמנט המשלים שיחזיר אותם לאיזון מחדש.
3.חמשת "הקבועים" של הקונפוציאניזם
העיקרון שמאחורי חמשת האלמנטים יושם גם בפילוסופיה הסינית, ובמיוחד בתיאוריה של "חמשת הקבועים" של הקונפוציאניזם. 200 שנה לאחר שהקונפוציאניזם המקורי הופיע, הפילוסוף דונג ג'ונג-שו עזר להפוך אותו לאידיאולוגיה הרשמית, בתקופת שושלת האן. הוא עשה זאת באמצעות שילוב בין הקונפוציוניזם לתיאוריה של יין ויאנג ולתיאוריית חמשת האלמנטים.
דונג האמין כי היקום נשלט על ידי החוקיות של התיאוריות האלו ושהאדם צריך גם הוא להתאים אליהן בדרך חייו. כך הוא חשב על רעיון "חמשת הקבועים" או "המעלות" באישיותו של האדם, שיתאימו מצד אחד לעקרונות הקונפוציוניזם, ומצד שני לתיאוריית חמשת האלמנטים, כדלקמן:
מעלת "הנדיבות" לאלמנט העץ – על צמיחתו ועל אופיו הנדיב.
מעלת "הצדק" לאלמנט המתכת – על עוצמתה ועל כוחה הבלתי מתפשר.
מעלת "ההגינות" לאלמנט המים – על טבעם השקט, הוותרן והמכבד.
מעלת "החוכמה" לאלמנט האש – על בהירותו (בהתאם לבהירות המחשבה).
מעלת "היושרה" לאלמנט האדמה – על טבעה המוצק והמבוסס.
דונג האמין שכפי שנוצר איזון הרמוני מקיום חמשת האלמנטים, כך האדם צריך להחזיק בכל חמש המעלות כבסיס לאישיותו.