קים ג'ונג-און, דיקטטור צפון קוריאה, החליט בצעד יוצא דופן להפוך את עיר החוף וונסן, שבמזרח צפון קוריאה, לעיר תיירות – שבה מגרשי גולף, מרכזי קניות, אקווריום ענק – אה, כן, וגם אתרי שיגור טילים.
העיר, המאכלסת כיום כ-360 אלף צפון-קוריאנים, כבר הספיקה לשגר משטחה כמעט 40 טילים. קים רוצה להפוך אותה למקדש תיירותי שאליו ינהרו מיליון תיירים בשנה שילכו לים, יעשו על האש, יאכלו גלידה, ויצפו בשיגורים.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, תוכנית הפיתוח לעיר נפרסת על פני 160 עמודים ו-30 עלונים שהפיק תאגיד הפיתוח האזורי של וונסן בכמה שפות שונות. האוטופיה שקים מנסה ליצור אפשרית כל עוד הסנקציות על המדינה לא כוללות את תחום התיירות (כיום הן לא כוללות, אולם ארה"ב אוסרת על אזרחיה לבקר בצפון קוריאה), וכל עוד הדיקטטור האכזר לא יקבל קריזה ויחליט לכלוא תיירים שלקחו למזכרת שמפו מחדרם בבית המלון.
מי שיחפש היגיון במעשיו של קים לא ימצא. תחום התיירות תופס רק 0.8 אחוז מהתמ"ג של צפון קוריאה (כ-44 מיליון דולר), לפי מכון החשיבה The Korea Maritime Institute שמושבו בדרום קוריאה. כך שאין היגיון כלכלי איתן במהלך, במיוחד כשלקים אין בעיה לבזבז כסף על טילים (עלותו המשוערת של כל טיל היא כ-30 מיליון דולר). גם לא נראה שקים מנסה לפתות תיירים זרים ולהפוך אותם לקלפי מיקוח מול ארה"ב. ככל הנראה הוא פשוט מתנהג כפי שדיקטטורים צמאי כוח וחשיבות עצמית נוהגים – הם לא שואלים "מדוע" לפני שהם נוקטים בפעולה, הם רק שואלים "למה לא".