עד דצמבר 2017, ד"ר סרג'יו קנברו מאיטליה, יבצע, לטענתו, את השתלת הראש הראשונה בעולם באדם. עד כה הוא ביצע את ניסוייו בעכברים, ואף היו דיווחים שערך ניסוי בכלב – וכעת הוא אומר שהוא מוכן לבצע ניסוי בבן אדם. המועמד הראשון לניתוח היה אדם רוסי חולה מאוד, שהתנדב מתוך מחשבה שניסוי כזה יכול לתת לו סיכוי לחיות. לאחר שבשנים האחרונות חבר ד"ר קנברו למנתח שותף בסין, ד"ר שיאו-פינג רן מאוניברסיטת חרבין, הוא אמר בראיון באפריל האחרון כי החליט שלא יבצע את הניתוח ברוסיה, אלא בסין. המועמדים לניתוח עדיין אינם ידועים.
ד"ר סרג'יו קנברו מ"קבוצת טורינו לנוירומודולציה מתקדמת" בטורינו שבאיטליה, ממשיך להתעקש כי הגיע הזמן לבצע השתלת ראש באדם. למעשה הוא אומר שהוא ייקח ראש ממישהו שגוסס וישים אותו בגוף של אדם שהכריזו עליו כ"מת מוות מוחי", ימזג אותם וכך ייתן לאדם שזקוק לכך גוף חדש.אילו אנשים יכולים להיות מועמדים להשתלת ראש? זה יכול להיות מישהו שיש לו מחלה סופנית, שהשרירים שלו קרסו או שהוא לא יכול לזוז או ללכת. תחשבו, למשל, על מחלת לו גרינג (טרשת אמיוטרופית צידית) או כל מחלה גנטית אחרת הגורמת לשחיקת שרירים.
אני חושב שכל זה שטויות ולגמרי לא מדעי, בלתי ניתן להשגה ומגוחך. המפתח, כדי להצליח לבצע זאת, הוא למזג את הראש לגוף באמצעות חוט השדרה – הכביש המהיר של השידור העצבי. אם המנתח צמא הפרסום יודע איך לעשות זאת, אז במקום לבצע השתלות ראש, הוא צריך לעזור לאנשים שחוט השדרה שלהם נפגע באופן חמור והם משותקים ואינם יכולים ללכת. יש אלפי מטופלים כאלו בכל העולם. אנחנו לא יודעים איך לעזור להם. אם הוא פיתח דרך להצמיח מחדש רקמות של חוט השדרה, אז הוא צריך לכוון את מאמציו לשם.
טיעון נוסף שלו הוא שהשתלת הראש נערכה בעבר על חיות. היו כמה ניסיונות עוד ב-1910 כאשר מדענים רוסים ערכו השתלות ראש בכלבים, וכמה ניסויים בקופים דווחו בקליניקה בקליבלנד בשנות ה-70, אבל הם חסרי משמעות. אנחנו לא יודעים אם הם תפקדו בכלל. החיות שקיבלו את הראשים חיו רק ימים אחדים לפני שמתו.
בנוסף, השתלת ראש דורשת להשתמש בכמות גדולה של תרופות הגורמות לדיכוי המערכת החיסונית, כדי למנוע מהגוף לדחות את הראש החדש. אנחנו לא יודעים אם מישהו יוכל לסבול את כמות התרופות שהוא יצטרך לקחת כדי שההשתלה תצליח.
בעיה נוספת שקנברו לא מדבר עליה, היא שלא כה פשוט להבריג ראש לגוף חדש. מערכת העצבים שולחת מסרים למוח והמוח מתרגל למסרים אלו. הם שוחים בכימיקלים שהגיעו מהגוף המקורי. אם מחברים ראש חדש למערכת עצבים של מישהו אחר זה מרשם בטוח לכך שהראש שקיבל גוף חדש ישתגע. אם אתה שם ראש חדש על גוף, קרוב לוודאי שתיצור מישהו לא שפוי, כיוון שהתמסורת העצבית – הכימיה – תהיה שונה לגמרי.
נכון לעכשיו, בקושי הבנו איך לעשות השתלת פנים. אנחנו מתקשים לבצע השתלות כבד, כליות, לב וריאות מבלי לגרום למקבלי האיברים לחלות. חצי מהשתלות הכליות מגופות כשלו לפני שחלפו עשר שנים. השתלת ראש אינה פעולה אתית, בגלל הסיכון המשמעותי שייווצר מישהו מטורף, מפגר, או שנגרום לו להתענות שעה שימות מוות אומלל.
מדובר בתעלול מסוכן. אנשים תוהים, איזה מין ניסויי פרנקנשטיין המדענים האלו עושים? מדוע שנבטח ברופאים ובמדענים אם הם הולכים לעשות דברים משוגעים כאלו? זה חסר אחריות. אני לא דואג שנראה בקרוב ראש של מישהו על גוף של מישהו אחר. אולי עוד מאה שנה נראה את זה, אבל עד אז כבר תהיה טכנולוגיה שלא תצריך השתלות.
אני כן דואג מכך שאנחנו לא משמיעים מספיק את קולנו ברגע שמדענים ורופאים משמיעים טענות חסרות אחריות שכאלו. ואם אכן יתבצע ניתוח כזה בסין בקרוב, כישלון ציבורי כזה יהיה מבוכה גדולה לסין.
ארתור קפלן הוא פרופ' לביו-אתיקה במרכז הרפואי Langone Health באוניברסיטת ניו יורק