תמונה: Shen Yun Performing Arts
הסימניה הסינית של המילה "רפואה" מגיעה מהמילה "מוסיקה". הסינים הקדמונים האמינו שלמוסיקה יש כוח מרפא, וברפואה הסינית המסורתית השתמשו במוסיקה כדי לטפל בתחלואי הגוף והנפש.
האמונה העתיקה הזאת מגיעה מהשקפת עולם הגורסת שלכל חלקיק של חומר יש חיים משלו, כולל לצלילים – לכל צליל יש תדר האופייני לו, היוצר תהודה בגוף האדם ויכול להשפיע על גופו ועל רגשותיו.
חמשת התווים של הסולם הפנטטוני הקדום, למשל, קשורים לתיאוריה הסינית של חמשת האלמנטים. לכל טון בסולם יש זיקה אנרגטית לאחד מחמישה איברים שונים בגוף האדם: לב, ריאות, כבד, כליות וטחול. מוסיקה טהורה, הנמצאת בהרמוניה עם הטבע, יכולה לכן להסדיר את הקצב הביולוגי של הגוף, ולתקן סטיות הגורמות לתחלואים שונים.
למרבה הצער, רבות מהתיאוריות המוסיקליות שהתפתחו בסין במשך עידנים – שיצרו מוסיקה מעודנת, נעימה לאוזן וטהורה – נהרסו וכמעט נעלמו במאה שעברה. "מהפכת התרבות" בסין מחקה כמעט לגמרי את הידע ההיסטורי שנצבר: טקסטים עתיקים נשרפו ומורשת תרבותית נופצה ונהרסה. מי שייסע היום לסין יגלה שמה שנותר מהידע הקדום הוא בעיקר רשימות חלקיות ולא מספקות.
התמזל מזלנו, וקבוצה של אמנים סינים מהשורה הראשונה בעולם, החליטה להחיות את התרבות הסינית המסורתית שכמעט אבדה ולשתף אותה עם כולם. ב-2006 הם הקימו להקה – "שן יון אמנויות הבמה" – שהפכה במרוצת השנים ללהקה הטובה בעולם לריקוד סיני קלאסי ולמוסיקה. ל"שן יון" יש כיום חמש להקות המסיירות בעולם בו-זמנית, ומביאות מדי שנה מופע חדש של ריקוד ומוסיקה ליותר מ-150 אולמות, מהיוקרתיים בעולם.
תמונה: Shen Yun Performing Arts
היצירות המוסיקליות במופע שואבות השראה ממוסיקה מסורתית של 50 קבוצות אתניות בסין, וממוסיקת חצרות הקיסרים של השושלות השונות של סין: החל מהמלודיות הגדולות של שושלות סווי וטאנג ועד לשירי עם של שושלות מינג וצ'ינג.
כלי מיתר סיניים מסורתיים כמו "פִּיפָּה", מאפשרים לייצג את הנשיות והיופי של הגברות האלגנטיות מחצר שושלת טאנג, או את הנסיכות האציליות של שושלת ג'ין, בעוד שמוסיקת תופים מלווה את סיפוריהם של דמויות גבריות אמיצות מהתקופות השונות.
עם זאת, המוסיקה במופע אינה נשענת רק על צורות נגינה מסורתיות מסין העתיקה, אלא משלבת כלי נגינה מערביים באמצעות תזמורת סימפונית חיה. בעוד הסינים הקדמונים השתמשו בכלי נגינה מסורתיים כדי לבטא רגשות פנימיים ולהעביר את מצב רוחם, המוסיקה המערבית, לעומת זאת, מדגישה את האפקט של האנסמבל באמצעות עיבודים והרמוניות. "שן יון" מצליח לשלב את שתי הגישות האלו, וכיום הוא המופע היחיד בעולם שמשלב כלי נגינה מערביים ומזרחיים בהרמוניה מושלמת.
"רצינו לבחור בצורה מוסיקלית שעמים בכל העולם יאהבו", מסבירה גִ'ינְג שי-אן, מלחינה ב"שן יון". "צלילים של תזמורת סימפונית מקובלים מאוד כיום, אז לקחנו את שני הסוגים האלו ושילבנו את הטוב ביותר שיש לכל אחד מהם להציע".
בסין העתיקה האמינו שמוסיקה הרמונית יכולה להשפיע לא רק על מצבו הבריאותי של אדם; היא נושאת איתה גם את האופי והאישיות של המלחין, ואת הרמה המוסרית שלו. אמנים האמינו שככל שיהיו בעלי מוסר גבוה יותר, וישפרו את התנהגותם ואת מחשבתם, הם יוכלו לשפר את ביצועיהם, ואף להגיע לחכמה גבוהה יותר.
המלחינים, המנצחים והמוסיקאים ב"שן יון" יוצרים גם הם מתוך הלך המחשבה הזה. הם אינם מחברים מוסיקה במטרה להציג את כישרונם, אלא כדי להשתפר כל הזמן, ולהגיע להרמוניה מושלמת.
והקהל מרגיש זאת. ארתור גלברייט, חוקר מחלות, יצא נפעם מהמופע בניו יורק: "היה לזה מסר רוחני מדהים. משהו שהוא מעבר לדת המסורתית, משהו קוסמי".
"המוסיקה הזאת לוכדת את כל הכוחות המאפיינים את הרוח האנושית", אמר ג'ים קריל, מפיק שהגיע לצפות במופע. דייל רוברטסון, מהנדסת במקצועה, דיברה גם היא על התזמורת בהתרוממות רוח: "המופע כל כך מרגש. המוסיקה מתעלה מעל לכל התרבויות ולכל השפות. זה גורם לך לרצות לחגוג את האנושות".
אנחנו באפוק טיימס נמנעים בדרך כלל להמליץ על מופעים, אבל הפעם החלטנו לחרוג ממנהגנו, וגם לתת חסות למופע שיגיע בראשונה לישראל. השנה זאת גם ההזדמנות שלכם לצלול לתוך העולם השמימי והקסום של סין העתיקה.
בית האופרה – המשכן לאמנויות הבמה תל אביב, 27-25 במרץ.
כרטיסים באתר: il.shenyun.com