המין החזק והשורד

1. העובדות

כיום, בכל מקום בעולם נשים נוטות לחיות יותר שנים מגברים. במספר מדינות תוחלת החיים שלהן אפילו גבוהה ביותר מעשר שנים מזו של הגברים.

פרופ' אנדרז ברטקה מאוניברסיטת דרום אילינוי שבארה"ב בדק את הסטטיסטיקות וסקר את נתוני התמותה האנושיים מעשרות ואף מאות השנים האחרונות מ-37 מדינות שונות (,Gerontology 2016). הוא גילה תמונת מצב דומה מאוד גם לאורך ההיסטוריה.

בשוודיה למשל, קיים תיעוד מסודר לגבי מקרי פטירה כבר משנת 1800. מתברר שכבר מאותם ימים, אז תוחלת החיים של הנשים עמדה על 33 שנים וזו של הגברים על 31, ועד היום, כשמדובר על 83.5 שנים אצל נשים לעומת 79.5 אצל גברים, בכל שנה ושנה לאורך הדרך, נשים חיו בממוצע יותר מגברים.

"יתרונות ההישרדות הנשיים עקביים במיוחד. הם מתגלים גם בגילים צעירים, גם בגילים מבוגרים ולמעשה לאורך כל החיים. ייתכן שאין תבנית יציבה מזו בביולוגיה האנושית", כותב ברטקה במאמרו.

2. הסיבות

רבים מההסברים שהועלו לפערים האלו מתייחסים להבדלים בהרגלי החיים. גברים, למשל, נוטים לעבוד בעבודות מסוכנות יותר מאשר נשים: בין אם הם לוחמים או כורים, פעמים רבות הם מעמיסים משקל רב על גופם ומסכנים אותו יותר מנשים. אבל אם הסיבה הייתה רק זו כנראה שהיינו רואים את הפער הולך ומצטמצם בעשורים האחרונים – כשאופי המשרות הולך ומשתווה.

הסבר אחר שהועלה קשור להרגלים מזיקים כמו עישון ושתיית אלכוהול. במוסקבה, למשל, הפער בין תוחלת החיים הגברית לזו הנשית הוא מהגדולים בעולם – כ-13 שנים. חוקרים מדנמרק וממוסקבה הציעו שייתכן שהפער נובע מכך שהגברים המוסקבאים מרבים לשתות אלכוהול ולעשן, דבר המגדיל את הפער מול נשים.

יש גם כאלו המציעים שהקשרים החברתיים הענפים של נשים הם אלו שעוזרים להן. כיוון שבתרבויות רבות נשים נוהגות לשתף את חברותיהן בקשיים ובאתגרים שהן עומדות מולן, זה נותן להן תמיכה, הן פחות לבד, וכך הן מפחיתות את הלחץ.

אבל האם יכולת ההישרדות המשופרת נובעת כולה רק מהרגלי החיים? אולי מסתתר כאן משהו עמוק יותר?

3. הבדלים פיזיולוגיים

שני מחקרים מהשנים האחרונות רומזים שהרגלי החיים הם לא הכול. יש כאן גם הבדלים פיזיולוגיים. קבוצת חוקרים מדנמרק ומארה"ב (PNAS, 2018) בדקה האם הפערים האלו עומדים בעינם גם בעתות משבר כמו רעב, מגפות ומצוקות דומות. החוקרים הצליחו להשיג נתונים מסודרים משישה אסונות היסטוריים ב-250 השנים האחרונות. למשל, ממגפות שפגעו באיסלנד, ממקרי רעב שפגעו באוקראינה ובאירלנד ומקבוצות של עבדים שחוו רדיפות קשות. החוקרים גילו שגם כששיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד, נשים שורדות בין חצי שנה לארבע שנים יותר מגברים.

החלק שהפתיע את החוקרים היה כשסיווגו את מקרי התמותה לפי גילים. מתברר שהשנים הרגישות ביותר של הבנים – השנים בהן הפערים בשיעורי התמותה הם המשמעותיים ביותר – הן דווקא שנות הינקות, כאשר הרגלי החיים של שני המינים עדיין אינם שונים באופן משמעותי.
הרעב הגדול באוקראינה התרחש בשנים 1933-1932. הערכות מדברות על כך שיותר מ-3 מיליון אנשים מתו ברעב, ובהם כמיליון תינוקות. החוקרים בחנו את תוחלת החיים של התינוקות שנולדו באותן שנים, והתברר שזו של התינוקות הבנות גבוהה בכ-50 אחוז מזו של הבנים. בממוצע, הבנים שנולדו במהלך הרעב הצליחו לשרוד עד גיל 7.3 ואילו בקרב הבנות חושבה תוחלת חיים של 10.9.

מחקרים נוספים מראים שההבדלים האלו מתחילים אפילו קודם, בתקופת ההיריון. מתברר שהסיכון ללידה מוקדמת גבוה יותר בקרב בנים כמו גם הסיכון ללידת עובר מת והסיכון למות יילודים.

4. הסוד

אז איפה הסוד? מהו הגורם שעוזר לנשים לשרוד יותר? גם כאן הועלו מגוון רעיונות. אחד מהמרכזיים בהם קשור ליעילות מערכת החיסון. רופאים כבר מכירים את התופעה שכאשר מדובר בזיהומים חיידקיים, ויראליים או טפיליים, גברים נוטים לחוות אותם בצורה חריפה יותר ובשכיחות גבוהה יותר. מגוון חוקרים אפילו מצאו לזה הסבר פיזיולוגי: מחקרים מראים שעוצמת התגובה החיסונית אצל נשים חזקה יותר – בתגובה לפולשים זרים אצל הנשים נוצרים יותר תאים לוחמניים של מערכת החיסון.

הסבר אחר להישרדות הנשית מתייחס להורמונים, בעיקר לאלו הנשיים. אבל כדי להבין את ההסבר הזה כדאי שנזכיר את אחד מסוגי החומרים שמזיקים במידה רבה לתאים שלנו: "רדיקליים חופשיים" – חומרים לא יציבים שפוגעים בקרומי התאים ובמידע התורשתי, במולקולות הדי-אן-אי. מי שיודע לרסן את הרדיקלים החופשיים האלו הם "נוגדי חמצון" ומתברר שההורמון הנשי, האסטרוגן, גורם לייצור מוגבר של נוגדי חמצון כך שהוא עוזר לתא להגן על עצמו מרדיקליים חופשיים, ובכך בעצם מאריך את תוחלת החיים של התאים.