תמונה: Wikipedia-CC

רודריגו לנסול שחי במאה ה-15 לספירה, שאף להיות אפיפיור, ולא נתן לשום דבר למנוע זאת מבעדו. הוא שינה את שם משפחתו לבורז'ה והחל להתקדם ב"שרשרת הפיקוד בוותיקן" – מהגמון (בישוף) לחשמן (קרדינל) ולבסוף למנהל החצר של האפיפיור. במהלך הטיפוס כלפי מעלה הוא צבר הכנסות מכמה תפקידים במקביל: מנהל מנזרים בספרד ובאיטליה וגם היה מעורה בניהול עסקי הכנסייה. כדי להיבחר לאפיפיור, התפקיד הנעלה ביותר בנצרות הקתולית, הוא שיחד את בוחריו הקרדינלים בסכומי עתק של כסף. על פי המסופר הוא העביר להם פרדים עמוסים במטילי זהב.

האפיפיור נפטר ממתנגדיו הפוליטיים על ידי הזמנתם לסעודות מפוארות שכללו מנות מורעלות

ב-1492 הוא מימש את תכניתו ונבחר לאפיפיור "אלכסנדר השישי". אבל לאפיפיור החדש הייתה תכנית גדולה יותר – להתעשר מתפקיד האפיפיור – ולא היה דבר שיכול היה לעצור אותו. בתור "מוחל החטאים" הגדול ביותר של הנצרות באותם ימים, הוא מכר "שטרות מחילה" שהעידו כי מי שקנה אותם – חטאיו נמחלו. רבים מהצלבנים, שרצו לרצוח את יריביהם, עלו לרגל לרומא כדי לרכוש את השטרות מהאפיפיור ולזכות ב"מחילה" על חטאיהם. האפיפיור יצר עסק משגשג – מאות אלפי אנשים רכשו ממנו את השטרות. בה בעת, הוא נפטר ממתנגדיו הפוליטיים על ידי הזמנתם לסעודות מפוארות שכללו מנות מורעלות. בסיום הארוחה הוא היה מודיע להם שהם הולכים למות, ואז משנה את צוואתם כך שהוא יהיה יורשם היחיד. את אחד ממתנגדיו, נזיר שהעז להתמרד נגד השחיתות המוסרית של הכנסייה, הוא שרף בכיכר העיר.

האפיפיור אלכסנדר השישי | תמונה: Wikipedia-CC

כך הפך תפקידו של האפיפיור אלכסנדר השישי, התפקיד הרוחני הגבוה ביותר בנצרות, לתפקיד המושחת והירוד ביותר. האפיפיור, שלא האמין כי ייענש על חטאיו, התפתה על ידי "השטן" לחטוא, וזרע בלבול ערכי עמוק בקרב מיליוני מאמינים.

גם בימינו אנו האפיפיור המכהן, פרנציסקוס, זורע בלבול ערכי, כשהוא יוצא נגד דוקטרינות קתוליות עתיקות. האפיפיור פרנציסקוס החליט "למכור שטרות מחילה" למפלגה הקומוניסטית הסינית ולאפשר לה – ארגון אתאיסטי ואנטי-נוצרי – למנות בישופים בסין. רק תדמיינו מה היה קורה לוּ המפלגה הקומוניסטית הייתה מקבלת אישור למנות רבנים.

"הוותיקן עושה עסקה עם השטן", כתב עורך הדין הסיני צ'ן גואנג-צ'נג במאמר שפרסם ב"רדיו אסיה החופשית" בפברואר האחרון. צ'ן היה לעורך הדין הסיני המפורסם בעולם כשהצליח, בסיוע משרד החוץ האמריקני, להימלט מסין במבצע מסובך, לאחר שהוחזק במעצר בית במשך כמה שנים כי חשף פרשה של הפלות כפויות בסין. "ב-1951 ניתק הוותיקן יחסים עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, בדיוק בגלל שאותה מפלגה התעקשה לשלוט בכול – כולל באלוהים", כותב צ'ן, "היא רצתה למנות את הבישופים של הכנסייה הקתולית בסין וכך לשלוט בכנסייה".

הוותיקן דחה את הסידור הזה במשך 70 שנה, עד עתה. מה מקבל כעת הוותיקן בתמורה ל"שטרות המחילה"? על שאלה זו אין כרגע תשובה. הארכיבישוף מרסלו סנצ'ז סורונדו, פקיד בכיר בוותיקן, הילל בחודש פברואר את המשטר הסיני בראיון לעיתון Vatican Insider. הוא טען כי המשטר הזה הוא אולי הטוב ביותר ביישום הדוקטרינות של הכנסייה בנושאי חברה.

לא ברור מה עבר בראשו של סורונדו. בשנים האחרונות נהרסות ונשרפות כנסיות בסין, בהוראת השלטון, בסצנות שמזכירות תקופות אפלות בהיסטוריה האנושית. בינואר 2014 נשמעה יריית הפתיחה לקמפיין ההרס הזה בכנסייה מקומית בעיירה קטנה בשם באי-צ׳ואן במזרח סין. מזכיר המפלגה הקומוניסטית בפרובינציה, שיָא בָּאוֹ-לונג, עמד מחוץ לכנסייה, הביט על הצלב הגדול שבראשה, הצביע עליו ואמר: ״הוא בולט וראוותני מדי. צריך לתקן אותו״. חודש וחצי מאוחר יותר הרשות המקומית תלשה את הצלב והציבה במקומו צלב קטן יותר. באותו יום נתלשו הצלבים של שתי כנסיות נוספות באותה פרובינציה, ובמקומם הונחו צלבים קטנים יותר. אבל החלפת הצלבים הייתה רק חימום.

כחודש לאחר מכן רוססה בספריי שחור המילה הסינית "ג'אי" שמשמעותה "להרוס", על הקיר הקדמי של כנסייה גדולה בעיר וון-ג'ואו במזרח סין. שלושה בולדוזרים הגיעו לחזית והחלו להרוס את בניין הכנסייה. תמונה שפורסמה מאוחר יותר באינטרנט הראתה שהכנסייה התמוטטה כולה.

כעבור חודש נוסף, באפריל 2014, עצרה המשטרה 30 מתפללים בכנסיית שוֹאוּ-וואנג בבייג'ינג ואסרה להגיע לכנסייה. הסלמה נוספת הייתה באמצע יולי אותה שנה. כ-500 שוטרים תקפו כנסייה בפרובינציה במזרח סין. לפי דיווח של ״רדיו אסיה החופשית״, השוטרים הביאו מנופים שניסו להרוס את הצלב שבראשה. אלפי מאמינים ניסו לעצור בעדם והתעמתו עם המשטרה שהשתמשה באלות ופצעה כמה מהם; ארבעה מפגינים נפצעו קשה ואושפזו; שניים נהרגו.

מאז ההסלמה של 2014, כנסיות ממשיכות להיהרס ומתפללים נעצרים. באוגוסט 2015 הודיע המשטר הסיני שיקים ״דת נוצרית סינית״ שמתאימה לסין. גרסה סינית של הנצרות או של דתות אחרות אינה דבר חדש בסין, כפי שכתבנו בעבר במגזין זה. מאז שתפסה המפלגה הקומוניסטית את השלטון ב-1949 והביאה איתה לסין את האתאיזם, היא קבעה שאין אמונה באלוהים, אין בודהא ואין טאו, ושאפה לשלוט בדתות. כדי לבסס את מעמדה, הקימה המפלגה ארגונים לניהול ענייני חמש הדתות המוכרות: בודהיזם, טאואיזם, נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית ואסלאם.

ב-1954 הוקם ארגון ״כנסיית שלושת העצמי הפטריוטי״, השולט בכל הכנסיות הרשמיות בסין. כנסיות שאינן מצטרפות אליו נסגרות. ראש הארגון הפך לסמכות דתית שהחליפה את האפיפיור. הארגון אסר על הכמרים ועל הבישופים לדבר על מדיניות המפלגה כמו, למשל, הנחיות ממשלתיות לביצוע הפלות – מדיניות המנוגדת לאמונה הקתולית.

אף על פי שהמפלגה רדפה אין-ספור פעמים את הדתות השונות בסין – בזזה והרסה מקומות פולחן ושלחה מאמינים למחנות עבודה בכפייה – הדתות תמיד חזרו לשמש את המפלגה כמעין זרוע תעמולה. אחרי מהפכת התרבות, למשל, כשבעולם נשמעו טענות על הפרות זכויות אדם קשות בסין, פרסם הבישוף הסיני דינג גואנג-שון, מנהיג ״התנועה הפטריוטית של שלושת העצמי״, מכתב שפיאר את המשטר הסיני ואת יחסו לנוצרים.

דוגמה נוספת נצפתה בקיץ 1999, שעה שהמפלגה הקומוניסטית החליטה לרדוף מתרגלי פאלון גונג בגלל אמונתם בערכים של אמת, חמלה וסובלנות. מנהיגים דתיים פרסמו הצהרה שבה הביעו תמיכה בהחלטה לרדוף את הפאלון גונג. כשהרדיפה נגד הפאלון גונג הפכה לנושא מרכזי בדוחות השנתיים של מחלקת המדינה האמריקנית לגבי חופש דת, הדתות המוכרות יצאו שוב להגן על המפלגה הקומוניסטית הסינית. במאי 2001, למשל, התפרסמה בשין-חואה, סוכנות החדשות המפלגתית, ידיעה על מנהיגי חמש הדתות בסין המוחים נגד הדו״ח האמריקני המבקר את מצב זכויות האדם בסין. המנהיגים הדתיים דיברו על חופש הדת שהם חווים בסין, וציינו שהמטרה של ארה״ב היא ״להוציא את סין מיציבותה ולעכב את התפתחותה הכלכלית״.

בכירים בוותיקן טענו כי ההתקרבות הנוכחית למפלגה הקומוניסטית נחוצה כדי שהכנסייה תוכל לשרוד ולשגשג בסין. אבל איזה סוג של שגשוג זה יהיה? איזה סוג של כנסייה תקום שם? כנראה שבעסקי "שטרות המחילה", שאלות מסוג זה לא כל כך חשובות.

סורונדו, אותו ארכיבישוף בכיר בוותיקן שהילל את המפלגה הקומוניסטית, השתתף באוגוסט 2017 בכנס שנוי במחלוקת בנושא סחר באיברים שנערך בבייג'ינג. הוא שיבח את המשטר הסיני ואת מדיניות תרומת האיברים שלו, בעוד שהמשטר הזה ממשיך למעשה להפעיל במחשכים תעשייה אכזרית של קצירת איברים מחפים מפשע, רבים מהם מתרגלי פאלון גונג, כפי שחשפנו בעקביות באפוק טיימס החל מ-2006. כנראה שכמו כל יתר הדתות בסין, גם הוותיקן הופך בהדרגה לזרוע תעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית.