תמונה: Sean Gallup/Getty Images
המוניטין של המיליארדר ג'ורג' סורוס נמוך מאי פעם בתקשורת הישראלית. מי שמגדיר עצמו כפילנתרופ שתורם למען החברה מתוך אכפתיות, תורם גם לארגונים המתנגדים למדינת ישראל – פעילות שגרמה לציבור לראותו כ"מחרחר ריבים". גם בעולם סורוס אינו נתפס כעשיר נדיב שרצונו רק טוב. התערבותו הפעילה ותמיכתו בתנועות התנגדות במדינות כמו סרביה ומצרים, הפכו אותו לדמות מאיימת שמערערת שלטונות ומתערבת בפוליטיקה שלהן על פי גחמותיו. אך כוחו של סורוס לא מתבטא רק בכסף, אלא גם בבחירת חבריו – אחד מהם הוא ברק אובמה.
סורוס גייס ב-2004 כספים לקמפיין של אובמה לסנאט. בדצמבר 2006 הם נפגשו שוב במשרדו של אובמה בניו יורק, וכעבוד מספר שבועות הודיע אובמה שהוא שוקל לרוץ לנשיאות.
שניהם חלקו בסיס אידיאולוגי משותף. אחד המנטורים של אובמה בצעירותו היה פרנק מרשל דיוויס, רדיקל פרו סובייטי, פרו סיני וחבר במפלגה הקומוניסטית בארה"ב. לפי אחד מספרי הביוגרפיה של אובמה (Yes We Can, 2008) וספרו של רון ג'ייקובס Obamaland (2009) – שניהם תומכי אובמה – מושגיו של אובמה הצעיר הוזנו והתעצבו על ידי מרשל דיוויס, לאחר שפגש אותו בשנות ה-70 בעת שלמד בקולג'.
תמונה: Jim Watson/AFP/Getty Images
האידיאולוגיה הזו, או אפילו המעט שאובמה לקח ממנה, התאימה לסורוס כמו כפפה ליד. סורוס נולד ב-1930 להורים יהודים עשירים בהונגריה. כשכבשו הנאצים את בודפשט ב-1944, החליט אביו של סורוס, שהיה עורך דין מצליח, לרכוש מסמכים מזויפים ולשחד פקיד ממשלתי כדי שייקח אליו את ג'ורג' בן ה-14, ויישבע שהוא בנו הנוצרי. ג'ורג' ניצל ממחנות הריכוז, ואחרי המלחמה הגיע לבית הספר לכלכלה של לונדון, למד פילוסופיה והושפע ממורו, הפילוסוף קרל פופר, אם כי לא ברור עד כמה סורוס באמת יישם מאז את רעיונותיו.
ב-1993 הוא ייסד את "מכון החברה הפתוחה" (OSF – Open Society Foundations), ארגון המוקדש ליצירת חברה "צודקת יותר" על פי רעיונותיו של סורוס – שהמרכזי שבהם הוא סוציאליזם. כשנשאל בראיון לעיתון הגרמני "דר-שפיגל" (2008) האם הוא רוצה שיהיה בארה"ב סוציאליזם בסגנון אירופי, ענה: "זה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו… אני חושב שהתעמולה שהתערבות ממשלתית היא תמיד דבר רע, הצליחה מאוד, אבל גם פגעה בצורה קשה מאוד בחברה שלנו".
בראש "מכון החברה הפתוחה" הוא הציב (2012-1993) את אריה נייר (Neier) שבעבר היה אחד ממייסדי ארגון הסטודנטים המרקסיסטי-רדיקלי "סטודנטים למען חברה דמוקרטית" באמריקה. הארגון קרא למרי אזרחי נגד ממשלת ארה"ב וליצירת "דיקטטורה של הפרולטריון" באמריקה. סורוס סמך על נייר שינהיג את ספינת הדגל שלו ויקדם "שוויון" אזרחי סוציאליסטי, בעוד הוא מנהל חיים אריסטוקרטיים, נוהג במכוניות יוקרה וחי בבתים יקרים. מביני דבר לא יראו בכך סתירה – לאורך ההיסטוריה, ארכיטקטים של חברות "שוויוניות וצודקות" האמינו שהם, בניגוד לכל היתר, צריכים לקבל תגמול גדול יותר.
"מכון החברה הפתוחה" של סורוס סייע לארגן מהפכות במספר מדינות. ב-1995, בכתבת פרופיל שנערכה על סורוס במגזין "ניו יורקר", סיפר סורוס לבן שיחו כי המשימה "המחתרתית" של הארגון דרשה ממנו ללבוש מסכות שונות. במדינות מסוימות הוא אימץ קו פרו-קומוניסטי, ובאחרות קו אנטי-קומוניסטי. "אני אומר דבר אחד במדינה אחת, ודבר אחר במדינה אחרת", הוא צחק.
המחשה לסתירה הזו היא "מהפכת הוורדים" שהביאה לנפילתו, ב-2003, של נשיא גאורגיה אדוארד שוורדנדזה. "לא היה לי שום קשר לזה", אמר סורוס לעיתונאים בעת ביקורו באוקראינה במארס 2004. אולם ביולי, בראיון לעיתון "לוס אנג'לס טיימס", אמר: "אני מתענג על מה שקרה בגאורגיה, ואני גאה שתרמתי לזה".
כשהמפגינים חדרו לבניין הפרלמנט הגאורגי כשהם מחזיקים בוורדים (מכאן השם "מהפכת הוורדים") הם גם הניפו דגל של ארגון בשם Canvas אותו הקימו בסרביה סלובודן דינוביץ' וסרדה בוביץ'. שני בחורים סרביים אלו הנהיגו כבר יחד בעבר (2004-1998) את ארגון Otpor שהוקם במטרה להפיל את נשיא סרביה דאז סלובודן מילושביץ׳.
לפי הלוס אנג׳לס טיימס, הספונסר הראשי של Otpor היה "מכון החברה הפתוחה״, ארגונו של סורוס. "נתנו להם [ל-Otpor] את המענק הראשון ב-1998, כשהם עוד היו ארגון סטודנטים״, אמר ללוס אנג׳לס טיימס אחד המנהלים בארגונו של סורוס.
מאז שהוקם Canvas הוא שימש השראה ומקום לאימון ולימוד לאלפי צעירים מרחבי העולם. כאשר חזרו לארצותיהם הם הובילו את המהפכות כמו זו שבתוניסיה או זו שבמצרים ב-2011 שהביאה לנפילת מובארק. המהפכות היוו איום גם על השליטים באלג׳יריה, בבחריין ובתימן. בכולן הורגשה טביעת האצבע של ארגונים הקשורים לסורוס. המהפכות נבטו בדיוק ברגעים שהעם היה ממורמר מעליות מחירים, משחיתות פוליטית או מאסון טבע שקרה.
לאחרונה התברר מידע נוסף: מחלקת המדינה תחת ממשל אובמה, ביחד עם הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID), השתמשו בתשעה מיליון דולר מכספי משלם המסים האמריקני – בתיאום עם המיליארדר ג'ורג' סורוס – כדי להתערב בפוליטיקה של מדינת אלבניה. המידע מבוסס על 32 דפים של מחלקת המדינה, שנחשפו במסגרת חוק חופש המידע, בעקבות פניה שהגיש ארגון אמריקני בשם Judicial Watch.
מהמסמכים עולה שהסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, שהיא גוף של ממשלת ארה"ב, עבדה עם "מכון החברה הפתוחה" של סורוס כדי לתעל ב-2016 כספים לביצוע סקרים ש"יבדקו" האם הציבור האלבני תומך בשינוי מערכת המשפט באלבניה. הסקרים אמורים היו, כנראה, לספק לגיטימציה למהלך מתוכנן מראש של סורוס – להקטין את כוחה של מערכת המשפט האלבנית, ובכך להגביר את כוחה של הממשלה הסוציאליסטית.
מדוע סורוס זקוק לכספי משלם המסים האמריקני? הוא לא. אבל כאשר הוא מערב את מחלקת המדינה הוא משפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב. "באופן דומה פעל סורוס ברומניה, בהונגריה, בגואטמלה ובקולומביה", אמר לרשת פוקס ניוז תום פיטון, נשיא ארגון Judicial Watch שהשיג את המסמכים. באוקטובר 2017 ניסתה ממשלת הונגריה לעצור "מזימה" מסוג זה, לכאורה, כששלחה מכתבים ל-8 מיליון אזרחים, בהם הזהירה את תושבי המדינה מתכניתו של סורוס להרוס את המורשת ההונגרית באמצעות הצפתה של הונגריה בפליטים מוסלמים. שרים בממשלה אף האשימו בפומבי כי ארגונים לא-ממשלתיים בתוך הונגריה הם חלק מ"הצבא של סורוס", שחותר תחת השלטון.
ואובמה? זמנו בממשל האמריקני תם, אולם הנחיותיו עדיין נושאות פרי בתוך מחלקת המדינה תחת ממשל טראמפ, שכעת מנסה לגלות ולנקות אותן.