גלאי CMS במאיץ החלקיקים של צרן. נועד לאתר חלקיקים זעירים שנוצרים בהתנגשויות ולזהות את מסלולם | תמונה: Thomas Guignard/Flickr/CC BY-NC-SA 2.0
מחוץ לג'נבה, על גבול צרפת-שוויץ, שוכן מתקן גדול ובו מכונה עצומה שעוצבה על ידי מיטב המוחות בעולם. התפקיד המרכזי שלה הוא לאתר חלקיקים קטנטנים. המכונה היא חלק ממתקן גדול הרבה יותר, בצורת מעגל, המאפשר למדענים להאיץ חלקיקים למהירויות עצומות המתקרבות למהירות האור, להטיח אותם אלו באלו, לרסק אותם, ועל הדרך גם ליצור את התנאים שהופיעו מיד אחרי "המפץ הגדול" שכפי הנראה יצר את היקום.
התקשורת עוסקת לרוב בניסיונות החוזרים ונשנים לאתר בדרך זו חלקיקים שטרם הכרנו, כמו למשל, חלקיק היגס שהתגלה לבסוף ב-2012, הידוע בכינויו "החלקיק האלוהי". אולם מתברר שהמדענים במאיץ מנסים להגיע לתגלית נוספת, שלא כולם מרגישים איתה נוח, שתיצור במאיץ חורים שחורים, כאן על כדור הארץ.
במעמקי המנהרות של מאיץ החלקיקים של צרן. האם יצליחו לייצר בו חורים שחורים זעירים? | תמונה: µµ/Flickr ,Uwe W./CC-BY-SA-3.0
החורים השחורים המוכרים לנו מהחלל מוחצים כל דבר הנשאב לתוכם ובולעים עצמים כאילו לא היו. האם החורים השחורים שייווצרו במאיץ יבלעו באופן דומה את האנושות? המדענים במאיץ מבהירים שלא מדובר בחורים השחורים האימתניים המוכרים ממרכזי הגלקסיות, הזוללים כל חומר שמתקרב אליהם, אלא בגרסה זעירה שלהם. זעירה אף יותר מגודלם של הפרוטונים והנויטרונים שבגרעיני האטומים. ובכל זאת, עולה השאלה מה יקרה כאשר יצליחו ליצור חורים שחורים שכאלה? ומדוע בכלל לנסות ליצור אותם?
על פי המודלים המוכרים למדענים, קשה מאוד לייצר חורים שחורים במאיץ החלקיקים, כיוון שהאנרגיה הנדרשת לכך גדולה הרבה יותר מהאנרגיות שמגיעים אליהן במאיץ. אולם מספר תיאוריות מהשנים האחרונות מציעות שזה אפשרי, אם יתגלה שקיימים ממדי מרחב נוספים מלבד שלושת ממדי המרחב המוכרים לנו – אורך, רוחב וגובה. ממדים נוספים שכאלה קטנים הרבה יותר ביחס לממדים המוכרים לנו ואנחנו לא מסוגלים לתפוש אותם בחושים שלנו. וחשוב מכך, קיומם משנה את המשוואות המתארות את התנאים להיווצרות חור שחור. במשוואות חדשות שכאלה, האנרגיה הנדרשת ליצירת חור שחור נמוכה בהרבה, ובהחלט ייתכן שייווצרו חורים שחורים במאיץ. חלק מהמדענים משערים שבמאיץ יכולים להיווצר חורים שחורים בקצב של אחד בשנייה, קצב שיהפוך את מאיץ החלקיקים למעין "בית חרושת לחורים שחורים". החורים השחורים יספקו כמובן הוכחה לקיומם של ממדים שאיננו מודעים להם, כאן בכדור הארץ, דבר שגם מסביר מדוע חובבי תיאוריות קונספירציה טוענים שמאיץ החלקיקים יפתח "שער לגיהינום".
אולם מי שנצמד לתיאוריות הקונבנציונאליות אינו מוטרד כל כך. התיאוריות טוענות שגם אם ייווצרו חורים שחורים הם יתפרקו במהירות עצומה – תוך 10 בחזקת -26 חלקיקי השנייה, כך שהם לא יספיקו ממש לבלוע חומר בזמן קצר שכזה.
על פי התיאוריה שפיתח פרופ' סטיבן הוקינג בשנות ה-70 (אותו פרופ' הוקינג שהלך לעולמו במארס השנה) חורים שחורים, בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, גם פולטים אנרגיה, ופליטת האנרגיה הזו יכולה לגרום להם להתפוגג בסופו של דבר. אם מדובר בחורים שחורים רגילים, אלו בסדרי גודל אסטרונומיים, אז לוקח להם זמן עצום להתפוגג, אבל החורים השחורים הזעירים שמנסים ליצור במאיץ יתפוגגו בהרף עין.
בינתיים הגלאים במאיץ מראים שלא נוצרו חורים שחורים זעירים. האם זה אומר שלא קיימים ממדים נסתרים נוספים? והאם זה אומר שבהכרח לא ייווצרו בעתיד חורים שחורים? לא. ועם המבט קדימה, עולות מספר שאלות נוספות: האם המדענים במאיץ בכלל מכירים טוב מספיק את הפיזיקה שמתארת חורים שחורים זעירים ואת ההשלכות שלהם? עד כמה ניתן לסמוך על התיאוריות הפיזיקליות האלה, והאם אנחנו מוכנים בלב שקט להמשיך לנסות לייצר גופים עתירי אנרגיה שבתסריטים מסוימים, חריגים ככל שיהיו, עלולים לסכן אותנו? כידוע, כשהאדם משחק עם הטבע, התוצאות עלולות להיות הרסניות.