מנהיג צפון קוריאה קים ג’ונג און נפגש לברך את דונאלד טראמפ, 30 ביוני 2019
בינואר 2019 עמד הסופר דאג ויד בכניסה לבית הלבן, כפי שעשה פעמים רבות בעבר. בניגוד לביקוריו הקודמים, באותו יום האווירה הייתה שונה. השקט שבתוך המבנה בלט על רקע הסערה הפוליטית העכורה שהתרחשה בחוץ. באותם ימים התקשורת לא הפסיקה להאשים את הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בהיותו מרגל רוסי, ולהתעקש שדוח מולר יוכיח זאת בקרוב. יו”ר בית הנבחרים של ארה”ב, ננסי פלוסי, אף ביטלה את נאום הנשיא לאומה וסירבה לתת לנשיא להיכנס לבית הנבחרים.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה של ויד בחדר הסגלגל וגם לא הפעם ראשונה שפגש שם נשיאים. אך זאת הייתה ההזדמנות הראשונה שניתנה לו לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של הנשיאות. להפתעתו, הוא הורשה להקליט את ראיונותיו עם הנשיא והצמרת הפוליטית, לא דבר של מה בכך בתקופה סוערת זו.
ויד נכנס בזהירות אל החדר. “סגן הרמטכ”ל, ביל שיין, היה שם יחד עם שרה האקבי סנדרס, מזכירת העיתונות של הבית הלבן. שלושתם חייכו אליי לרווחה כשנכנסתי. הנשיא היה במצב רוח טוב… כולם חיכו למה שיאמר בהמשך”, הוא כותב בספרו Inside Trump’s White House (2019).
“הנשיא החזיק בקובץ דפים בידו ונפנף בהם, כאילו שאני גור כלבים קטן שהוא החליט לפנק”, אמר לנו ויד בריאיון. “האנשים שלי לא רוצים שאתן לך את זה, הם לא רוצים שתראה את זה. אבל אני רוצה שאתה תקרא אותם. אם אתה הולך לכתוב את הספר הזה, אתה צריך לקרוא אותם”.
הסופר דאג ויד | תמונה: Samira Bouaou/The Epoch Times
בדפים היה תיעוד של המכתבים האישיים שהוחלפו בין קים ג’ונג און, מנהיג צפון קוריאה, ובין הנשיא טראמפ. “זאת היסטוריה. אני רוצה שתקרא את זה. אני רוצה לדעת מה אתה חושב על זה”, אמר טראמפ והצביע בדרמטיות על שני כיסאות בחדר שפנו לאח: “בדיוק שם, אובמה אמר לי, שהבעיה הכי גדולה שלי כנשיא תהיה האפשרות למלחמה עם צפון קוריאה. למעשה הוא אמר לי בפרטיות: ‘תהיה מלחמה עם צפון קוריאה במשמרת שלך’.
“ואני אמרתי לאובמה: ‘ובכן, מר הנשיא, האם טלפנת אליו?’ ואובמה ענה: ‘לא, הוא דיקטטור'”. אחרי כמה רגעי שתיקה בחדר, טראמפ חזר על הדברים: “הוא לא טילפן אליו כי הוא דיקטטור?” ומול כל הנוכחים אמר בקול רם: “טיפש”.
“ביסמרק אמר ‘פוליטיקה היא האמנות של האפשרי’. אבל כאיש עסקים טראמפ מאמין בגישה שונה – והוא גם כתב על כך: ‘איש עסקים לוקח על עצמו את הבלתי אפשרי’. אתה עושה את הדבר הכי קשה קודם, ואז אתה עובר לדבר הבא הכי קשה”, אמר ויד. “אז אצל טראמפ, פוליטיקה היא לא פוליטיקה, זה עסקים, וזאת האמנות של הבלתי אפשרי”.
האפשרות של מלחמה עם צפון קוריאה הייתה ממשית ומאיימת באותם ימים. הבעיה לא הייתה רק העובדה שצפון קוריאה החזיקה בנשק גרעיני, אלא ההסתברות שהיא תשתמש בו. בעיה נוספת הייתה האפשרות שקים ישתמש בתותחים, בארטילריה, כדי להפציץ את סיאול, עיר הבירה של דרום קוריאה הנמצאת בסמוך לגבול עם הצפון ומונה כ-30 מיליון איש. “הוא אפילו לא צריך נשק גרעיני כדי ליצור את אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה”, הסביר טראמפ לוויד כשהם ישבו לארוחת צהרים. “אז כשנכנסתי לתפקיד, הרטוריקה עם קים הפכה קשה מאוד, קשה מאוד […] זו הייתה הבעיה הגדולה ביותר איתה התמודדתי”.
ויד סיים את הסלט שהוגש לו ועבר לקרוא בעיון את ההתכתבות בין הנשיא לדיקטטור הצפון קוריאני. “זה היה ברור ששני הגברים פיתחו התקשרות קרובה והיו די מיודדים. היה משהו כמעט אבהי ביחסים של טראמפ עם קים”, הוא כותב בספרו.
אך ויד עדיין לא הצליח להבין דבר אחד – כיצד הצליח טראמפ לייצר מערכת יחסים אבהית היכן שהאחרים נכשלו? האם זה בגלל שקודמיו של טראמפ בתפקיד לא ניסו מספיק? הוא שאל את הנשיא. “לא, זה לא זה. הם ניסו”, הוא ענה, “אבל צפון קוריאה אפילו לא ענתה להם”.
האם זה היה בזכות התיווך של דניס רודמן, שחקן הכדורסל האמריקני שהתיידד עם קים? “אני לא יודע לגבי זה […] אבל אני כן יכול לספר לך על הרגע שבו הכול השתנה”, אמר.
בספטמבר 2017 הכריז טראמפ שבביקורו ביפן, הוא גם יפגוש את הוריה של מגומי יוקוטה, ילדה יפנית שלפני כ-40 שנה נחטפה בדרכה הביתה על ידי המשטר הצפון קוריאני. הוריה לא ידעו בתחילה מה קרה לה. נודע להם שהיא נחטפה זמן רב אחר כך, כשמרגל צפון קוריאני שערק לדרום קוריאה סיפר על כך. בתגובה לדבריו טענו בצפון קוריאה שהילדה התאבדה ושלחו את גופתה ליפן, אך ניתוח די-אן-איי גילה כי זאת לא הגופה שלה.
בניגוד לעצה שניתנה לו על ידי אנשיו, טראמפ עלה על במת האו”ם וסיפר את הסיפור הזה. “אנחנו יודעים שילדה יפנית מתוקה בת 13 נחטפה ממדינתה במטרה להעביד אותה כמורה לשפה עבור המרגלים הצפון קוריאנים”, אמר.
טראמפ נואם בפני מנהיגי אומות העולם במטה האום. ניו יורק 19 בספטמבר 2017 | תמונה:Spencer Platt/Getty Images
עד אז הקפידו דיפלומטים מערביים לשמור על שקט יחסי בכל הקשור בסיפורי שבויים, כדי לא להעליב או לפגוע בפומבי במדינות אחרות. טראמפ שבר את הכללים. “קים במיוחד לא אוהב שאני מדבר על השבויים”, אמר טראמפ במהלך ארוחת הצהרים.
“באמת?” שאל אותו ויד.
“כן. הוא אמר לי: ‘בבקשה אל תגיד את זה, בבקשה אל תגיד את המילה הזאת'”, ענה טראמפ במבט של מי שמצא עצב רגיש אצל הדיקטטור האכזרי. “אתה רוצה לדעת למה?” המשיך טראמפ.
“למה?”
“כי זה גורם לו להיראות רע. ובגלל שאובמה שילם לאיראנים 1.8 מיליארד דולר בשביל השבויים. אני לא שילמתי כלום. וקיבלתי את שלנו בחזרה מקים עבור כלום”.
אבל היה יותר מזה. באותו שבוע באו”ם החריף טראמפ את הרטוריקה נגד קים. “איש הטילים הקטן הולך לגרום להשמדה מוחלטת של ארצו”, אמר. בהמשך צייץ בטוויטר דברים תוקפניים נוספים נגד קים. ציוצים שעוררו תגובות עזות בתקשורת האמריקנית, שביקרה את הנשיא והביעה חשש שהשימוש הקשוח שעושה הנשיא בשפה יוביל בטעות למלחמה.
גם דמויות בכירות בפוליטיקה האמריקנית הביעו חשש דומה. ג’יימס קלאפר, לשעבר ראש המודיעין הלאומי (DNI), אמר בריאיון ל-CNN כי מילותיו של טראמפ התפרשו על ידי צפון קוריאה כהכרזת מלחמה. מייק מולן, שהיה הרמטכ”ל תחת ג’ורג’ בוש הבן וברק אובמה, הופיע בתוכנית ברשת ABC ואמר: “איך שאני רואה את זה, אנחנו למעשה קרובים היום הרבה יותר למלחמה גרעינית עם צפון קוריאה מאשר אי פעם, ואני פשוט לא רואה את ההזדמנויות לפתור את זה בדרך דיפלומטית ברגע זה”.
אך לעומת מה שחשבו המומחים, טראמפ לא בחר במילותיו מתוך גחמה, או כבלוף, מסביר ויד בספרו. “כשזה הגיע לדיקטטורים קומוניסטים, ההיסטוריה נטתה לטובת הקו הנוקשה של טראמפ. כשג’ון. פ. קנדי נפגש עם ניקיטה חרושצ’וב בווינה ב-1961 הוא ניסה להושיט לו ענף של זית, אבל הדיקטטור הסובייטי ראה בזה רק סימן לחולשה. חרושצ’וב הורה להעביר טילים גרעיניים לקובה והוביל את העולם לפתחה של מלחמה גרעינית. בוועידת יאלטה ב-1945, הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט ניסה להיות נדיב לדיקטטור הסובייטי יוסיף סטלין. השניים חילקו ביניהם את אירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה, וצ’רצ’יל התבונן בהם עושים זאת. התוצאה הייתה שליחתם של עשרות אלפי מערב אירופים למותם בגולאגים. היסטוריונים מציינים שרוזוולט היה בתקופה זו חלש וחולה. הוא מת כחודשיים לאחר ועידת יאלטה.
“בניגוד לזה, המבקרים כעסו על גישת הקאובוי הקשוח של הנשיא רונלד רייגן. הוא קרא לבריה”מ ‘אימפריית הרשע’. הם אמרו שהוא רק מעורר אותם. הם פחדו. אבל רוב ההיסטוריונים מקבלים עכשיו את העובדה שכוחו של רייגן עזר להביא לסופה של המלחמה הקרה והציל את העולם מהשמדה גרעינית”.
קים נכנס לנעליהם הגדולות של דיקטטורים קומוניסטיים תאבי כוח כמו חרושצ’וב, פול פוט ומאו דזה דונג. לצפון קוריאה יש מחנות ריכוז, היא מענה שבויים וקים גם אינו חושש להוציא להורג בני משפחה, כפי שעשה עם דודו. לפי אחד הדיווחים הוא זרק אותו, בעודו בחיים, ל-120 כלבים מורעבים (צפון קוריאה דיווחה שהוא הוצא להורג). במילים אחרות, קים, שלמד מאביו ומסבו, בא ממסורת של דיקטטורים המכבדים כוח. “דיקטטורים קומוניסטים הם כמו חיות טרף. וכמו חיות טרף בטבע, הם מכוונים לחלש, לא לחזק. הרטוריקה של דונלד טראמפ, שעשתה רעש בתקשורת האמריקנית, השפיעה כנראה בפיונגיאנג”, כותב ויד.
למעשה מה שראתה התקשורת מציוציו של טראמפ היה רק חלק קטן בחילופי המסרים שהתנהלו מאחורי הקלעים בין קים לטראמפ – שגרמו לדיקטטור לרדת מהעץ הגבוה שלו. שיחת הצהריים המשיכה והנשיא טראמפ חשף פרטים נוספים.
“קים אמר: ‘יש לי כפתור בשולחן העבודה שלי. כפתור אדום’. אי אפשר שלא להבין למה הכוונה. […] אז אני אמרתי: ‘נכון מאוד, ולי יש כפתור גדול הרבה יותר משלך ושלי גם עובד’. דרך אגב, הוא ידע מה זה אומר. שנינו ידענו מה צפון קוריאה יכולה ולא יכולה לעשות.
“מסיבה כלשהי, כשנאמתי באו”ם, כשקראתי לו ‘איש הטילים’, כשאמרתי ש’כדאי שישמור על התחת שלו!’ אז, אחרי זה הכול השתנה. זה נהיה מדהים כל כך. ואחר כך הם רצו לדבר! זה היה באמת דבר מדהים”.
אם התקשורת האמריקנית חששה מהרטוריקה של טראמפ, האו”ם דווקא הבין אותה והצביע 15-0 על אימוץ צעדים קשים נגד צפון קוריאה. למאמץ גויסו מדינות כמו סין ורוסיה. קים הרגיש מבודד ופנה לארה”ב כדי לפתור את הבעיה.
הידיעה על פסגת טראמפ-קים הייתה הפתעה מוחלטת לתקשורת ולבכירים בצמרת הפוליטית האמריקנית. טראמפ הצליח מעבר למצופה לפתור את המשבר בדרך “דיפלומטית”. באחד ממכתביו כתב קים: “אני מאמין באמונה שלמה שהרצון העז, המאמצים הכנים והגישה הייחודית שלי ושל הוד מעלתך, אדוני הנשיא, שמטרתם לפתוח עתיד חדש בין צפון קוריאה לארה”ב, בוודאי ייצאו לפועל”.
ימים ספורים לאחר ששוחח עם טראמפ, הגיע ויד לראיין את ג’ארד קושנר, יועצו הבכיר של טראמפ הנשוי לבתו איוונקה טראמפ. קושנר הופתע שוויד קיבל אישור לקרוא את המכתבים אבל שמח לדבר איתו עליהם: “זה עניין אבהי”, אמר. “אתה יכול לראות מהמכתבים האלה שקים רוצה להתיידד עם טראמפ, אבל אביו אמר לו שלא יוותר אף פעם על הנשק. זה הביטחון היחיד שלו. טראמפ הוא כמו דמות אבהית חדשה. אז זה לא מעבר קל [עבורו]”.