Jennifer Ackerman, The Bird Way: A New Look at How Birds Talk, Work, Play, Parent, and Think, May 2020
פעם, כשאמרו למישהו שיש לו מוח של ציפור זה נחשב עלבון. כעת, ספר חדש מגלה שמוח של ציפור אמנם קטן כמו אגוז, אבל זה רחוק מלהעיד על טיפשות. למעשה, מתברר שמספר הנוירונים בראשן הקטן של ציפורים גדול יותר מזה של קופים בעלי מוח גדול הרבה יותר. גם הקשרים המורכבים בין הנוירונים במוחן של ציפורים, במיוחד באזור קליפת המוח, מעידים על יכולות שכליות מפותחות יותר מאשר אלה של כמה סוגי יונקים[1].
הספר החדש (The Birds Way (2020 העוסק באינטליגנציה הרגשית והשכלית של ציפורים, מתחיל עם אירוע מכונן בחקר הציפורים שקרה בשנים האחרונות – המצאת מצלמות וידיאו זעירות המאפשרות להתבונן, להקליט ולצלם ציפורים כשהן חופשיות בטבע. השימוש בטכנולוגיה גרם למהפך של 180 מעלות בתפיסות המדעיות ובשיטות המחקר.
מחברת הספר ג’ניפר אקרמן, סופרת מדע פופולרי שזכתה בפרסים על ספריה, נתמכת במחקרים אחרונים המראים עד כמה מפותחות היכולות הקוגניטיביות והחברתיות של ציפורים, וכיצד הן מתבטאות בתחומים רבים, כמו שירה, משחק ושיתוף פעולה חברתי. הספר מתמקד בחמישה היבטים מחיי היום יום של הציפורים: דיבור, עבודה (חיפוש מזון, הגנה על טריטוריה), משחק, אהבה והורות.
מתברר שציפורים בוכות כמו ילדים, נוחרות כמו חזירים, מייללות כחתולים, מדברות בדיאלקט ושרות במקהלה ובדואט. כדי לשיר בדואט, צריך להקשיב ולדייק בזמנים, דבר הדורש יכולות קוגניטיביות מפותחות. כל זה התגלה אצל הציפורים לאחר שנשאו על גבן תרמיל זעיר ובו מיקרופון שבחן את הצליל ואת הנוירונים במוחן, ואִפשר למדענים לגלות כי במשך הדואט מוחותיהן הסתנכרנו זה לזה ותפקדו כאחד.
ציפורי שיר מהסוג הנבלי (Lyrebird) מחקות ציפורים אחרות. הציפור לומדת וזוכרת צלילים שציפורים אחרות מפיקות, ועם מוחה הגמיש ויכולתה הגרונית היא חוזרת על אותם צלילים שוב ושוב. חוקרים מאמינים כי ייתכן שהיא עושה זאת במטרה לבלבל אחרים[2] – מה שמעיד על רמה גבוהה של מורכבות חשיבתית, כיוון ש”רמאות” מהסוג הזה כרוכה באסטרטגיה מורכבת, בתשומת לב, בתכנון ובזיכרון.
יש ציפורים שניחנו בזיכרון פנומנלי. יונק הדבש, למשל, חייב לזכור מאילו פרחים מצץ צוף ומתי, כדי לא לחזור אליהם לפני שיחדשו את המלאי. העורבים משתובבים כמו ילדים ומקדישים לכך זמן רב[3]. הם זורקים ותופסים ענפים, בורחים אתם, משפריצים מים, נתלים הפוך באוויר על רגל אחת ואפילו עושים אקרובטיקה בדומה למטוסי סילון.
משחק נחשב להתנהגות ספונטנית, מבדרת החוזרת על עצמה ולא פונקציונלית. אפשר לשחק רק כששבעים, כשבריאים ולא לחוצים, כלומר זו פעילות פנאי. עד כה חשבו מדענים שרק יונקים כמו בני אדם, שימפנזים, כלבים ודולפינים משחקים. המחשבה שציפורים בטבע ישחקו בתור פעילות “כיפית” שהיא מעבר לצרכי הקיום, היא הבנה חדשה שלא התקבלה בקלות על ידי החוקרים.
מה שמשך את תשומת ליבי יותר מכול בספר הוא שיתוף הפעולה בגידול הדור הבא. אף על פי שהורות זוגית היא הנורמה אצל 80 אחוז ממיני הציפורים, קיימות דוגמאות להורות קהילתית הקיימת אצל 850 מיני ציפורים (9 אחוזים). לפעמים זוג אחד הוא הדומיננטי וכל השאר עוזרים לגדל את גוזליהם. אצל ציפורי Ani (סוג של קוקייה שחורה הגדלה רק באזורים טרופיים), לפני שהקבוצה מתארגנת לפעילות כלשהי הן משתתפות בטקס שנראה כמו מדורת השבט. הן יוצרות מעגל, המקורים שלהן פונים למרכזו ונוגעים זה בזה, ואז הן משמיעות המהום מונוטוני במקהלה. אחת מהן נשארת מחוץ למעגל כדי לשמור. הטקס, החוזר על עצמו פעמיים ביום, מזכיר גיבוש חברתי או פגישת צוות. החוקרים עדיין לא מבינים את מטרתו.
אף על פי שאף לא אחת מציפורי הקוקייה מזהה את הביצים שלה בקן המשותף, כולן (גם זכרים) שומרות ומאכילות לפי תור. רק הדגירה לא נעשית בתורות אלא מוטלת על אחד הזכרים בבלעדיות, אולי כדי להבטיח את רצף החימום של הביצים. חיי קהילה כאלו (12-6 חברים) דורשים תיאום, תקשורת ושיתוף פעולה בקבלת החלטות שהחשובה ביותר בהן היא בניית הקן[4].
שאלות רבות נותרו ללא מענה בספר, כמו איך נוצרת הסכמה ואיך פותרים מחלוקות. קהילות שונות מגיעות לרמות תיאום שונות. יש כאלה המתפרקות לעומת אחרות השומרות על קשר לכל החיים.
שינוי הפרדיגמה בתפיסה שלנו את הציפורים מעוררת אופטימיות, כיוון שהיא לא רק עוזרת לנו להבין טוב יותר את עולם החי, היא גם מסייעת לנו להבין שאנחנו עדיין רחוקים מלדעת ולפענח את רזי הטבע והחוכמה שיש בו.
- Olkowicz, Kocourek, Portes +3, Birds have Primate-like numbers of neurons in the forebrain, Duke University, 2016
- A. H. Dalziell and R. D. Magrath, “Fooling the experts: Accurate vocal mimicry in the song of the superb lyrebird, Menura novaehollandiae, Animal Behaviour, 2012
- M. Osvath et al , An exploration of play behaviors in raven nestlings, Animal Behavior and Cognition, 2014
- C. Riehl and M. J. Strong, Stable social relationships between unrelated females increase individual fitness in a cooperative bird, Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 2018