תומס סואל, המרדף אחר צדק קוסמי, 2019
“כעת ישנו בארצות הברית מעמד רחב ומתפתח של אנשים שהכתירו את עצמם ביומרנות למובילים בתחום המוסר, אנשים הרואים בעצמם ‘מצפון’ לאחרים. הללו מתנגשים התנגשות מצח עם האמונה האמריקנית באדם הפשוט… הבוז שרוחשות האליטות החדשות האלו לאדם האמריקני הפשוט מחמיר והולך, ונעשה לתחושה של צורך לשלול מאנשים נחותים אלה את חירותם… ו’לתקן’ את השיטה המאפשרת למאווייהם של אנשים רגילים לתת את הטון בשוק ובחיים החברתיים והפוליטיים במדינה”.
הפסקה לקוחה מהספר “המרדף אחר צדק קוסמי” של תומס סואל, מגדולי הוגי הדעות הכלכליים בארה”ב במאה האחרונה. אם היא נשמעת מוכרת לאוזן הישראלית, זה כי כך בדיוק נשמעים הדיוניים הערים הנוגעים לבית המשפט הישראלי בשנים האחרונות, ולתפקיד שהוא לקח לעצמו כמצפן מוסרי וכקובע מדיניות. המעניין הוא שאת דבריו הנכוחים כנגד בית המשפט כתב סואל כבר בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. הרלוונטיות שלהם להיום, ובעיקר האופן שבו הם חוצים אוקיאנוסים ברלוונטיות הזו – מפעימה ומפתיעה.
הספר, הבנוי כאסופה של ארבעה מאמרים, יצא לאור לאחרונה בהוצאת “שיבולת”, המתמחה בתרגום ובהוצאה לאור של ספרי הוגים זרים שמרנים. בארבעת פרקי הספר סואל עורך הבדלה אחת יסודית, החורזת את הספר לכל אורכו, ובאמצעותה הוא מסביר את שיטתו, ובעיקר מפורר את השיטה השנייה, באופן שיטתי.
לשיטתו של סואל האבחנה הכי משמעותית היא בין “צדק מסורתי” – כלומר תפיסת הצדק כפי שהייתה בעולם לאורך ההיסטוריה, וכפי שהוא חושב שיש לתפוס צדק, לבין “צדק קוסמי” – תפיסת צדק רחבה עד כדי בלתי אפשרית המנסה להסביר מה חובתה של החברה לעשות כדי שלאף אחד, אף פעם, לא יהיה רע – כל סוג של רע.
ניקח לדוגמה את נושא השוויון, אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח הציבורי בימינו. תפיסת הצדק המסורתית, מסביר סואל, מבינה כי אין שום אפשרות ויכולת ליצור שוויון מלא בקרב בני אדם. כל אדם נולד בבית אחר, להורים אחרים, לחינוך שונה, במקום פיזי שונה, ובו תנאים גיאוגרפיים, חברתיים, לימודיים ואישיים אחרים. אפילו שני תאומים זהים לא יהיו שווים. ולכן, תפיסת הצדק המסורתי מתמקדת ב”שוויון הזדמנויות”, ובעיקר בחופש הזדמנויות כמו גם שוויון בפני החוק. כלומר המחויבות החברתית היא לאפשר לכל אחד להתקדם, לנוע על גבי הסולם, ולא לאסור עליו את האפשרות הזו. אבל המחויבות לאפשר תנועה אינה כוללת גם את המחויבות לוודא שכולם אכן ינועו – כי זוהי שאיפה בלתי אפשרית ובלתי ישימה.
תפיסת ה”צדק הקוסמי” הולכת רחוק הרבה יותר. היא דורשת לא רק שוויון הזדמנויות אלא גם שוויון בתוצאות. כלומר, מחויבות חברתית שאינה מפסיקה לחתור לצדק עד שהעשירונים התחתונים ירוויחו כמו הגבוהים – כלומר חתירה לשוויון בשכר, בתקבולים, בנכסים ועוד.
סואל תוקף את התפיסה הזו באופן חזיתי מכל כיוון אפשרי: ראשית הוא טוען שיסודה בעיוות קוגניטיבי. מכיוון שאין באמת אפשרות ליצור שוויון שכזה, הרי שמדובר בבועה בלבד שיש לפוצץ. הוא מבקר את מי שמחזיק בתפיסות האלו בזניחת השכל הישר והבחינה ההגיונית.
שנית, הוא מאריך לבאר כי דווקא הצעדים ליצירת השוויון הם שיוצרים נחשלות ופוגעים משמעותית בחלשים. לדוגמה, תרבות ה”צדק הקוסמי” מעודדת מהגרים וזרים (בכל מדינה) להמשיך ולטפח את מורשתם ושפתם ולא להיכנע תחת ה”עריצות המקומית”. עובדה זו פוגעת ביכולת שלהם להשתלב במקומות עבודה רבים, מוצלחים ומכניסים יותר, ולמעשה מקבעת את יכולתם לעבוד במקומות שאינם דורשים רק שיח. וזוהי רק דוגמה אחת מיני רבות המובאות בספר.
שלישית, וחשוב מכול, לשיטתו של סואל החתירה ל”צדק קוסמי” גובה מחיר מוסרי גדול. חתירה לשוויון כוללת מסר לא שיפוטי כלפי אמונות והתנהגויות אחרות. המסר הזה, האוסר לבקר התנהגויות אחרות, גם כשהן אלימות ושליליות במיוחד, בגלל שהן מגיעות מאזורים “מוחלשים” – מטשטש את ההבדלה המוסרית בקרב הנוער והדור הבא, ואת ההבדלה בין טוב לרע ובין מותר לאסור. ניתן לראות זאת היטב בחוסר יכולתם של מנהיגי ציבור לגנות את הביזה וההשתוללות חסרת הרסן של ציבורים אנרכיסטיים שונים בארה”ב, גם אם אלו באים בתגובה למעשה אסור ונפשע.
זאת ועוד, החתירה לשוויון מתודלקת באמצעות קנאה – הרצון להיות תמיד שווה למי שמרוויח יותר ומשתכר יותר. והקנאה היא מידה רעה שאין לה גבול ואין מוצא ממנה. תחת מידות אלו מציע סואל את מידת ההסתפקות – ההבנה המלאה בענווה, בכך שהעולם בנוי באופן שיש בו אנשים שונים, ולכל אחד יש החופש לבחור לעצמו את בחירותיו.
סואל, אפרו-אמריקני שורשי, נחשב לאחד מגדולי הנאבקים באפליה המתקנת באומרו שכל אפליה היא שלילית. בספר הזה הוא נאבק גם במהפכה המשפטית, בחזונות עולמיים אוטופיים ובלתי אפשריים ובתפיסות עולם לא רציונליות. הספר יהווה חווית קריאה לכל קורא שמרן, ואתגר קריאה מרתק לכל קורא ליברלי.
נדב רט הוא כותב תוכן ויועץ ארגוני ותעסוקתי. חפשו בפייסבוק “וואלה, רעיון”.