תמונה: Wikimedia – Ed Schipul
מרטין הצליח להתקבל ללימודים באחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר באולבני, בירת מדינת ניו יורק, בזכות הישגיו האקדמיים יוצאי הדופן. הוא ידע היטב שהוריו, בני המעמד הבינוני, יצטרכו להקריב הרבה מאוד כדי שיוכלו לממן את שכר הלימוד בבית הספר. ואילו הוריו לא ידעו על הסבל שיצטרך לעבור בנם, נער יהודי שמנמן ומסורבל, בנסיונותיו הכושלים להשתלב בחברת בני הפרוטסטנים המיוחסים והעשירים, והיהודים בני המעמד הגבוה.
מרטין הבין מהר מאוד שגם אין לו סיכוי ליצור קשר רומנטי עם ברברה, הנערה עם עיני האזמרגד והאף הסולד ובטח לא עם סאלי היפה שנשארת שזופה כל החורף. אבל כמי שבאופן אינטואיטיבי ידע למצוא את החוזקות של עצמו ולהתעלות על החולשות, הוא מצא את שביל הזהב אל ליבן: החנון הגולמני והביישן הפך לכומר המוודה שלהן, לאיש סודן, הבחור הנחמד שאפשר לספר לו על כל כאבי הלב הכמוסים ביותר, ופיו יישאר סגור וחתום.
כך החל ד"ר מרטין סליגמן כבר בנערותו את דרכו כפסיכולוג. לימים, כאשר נבחר לנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (1998), הוא החליט להפוך לשליחות את מה שעבד כל כך טוב בשבילו בנעוריו וכמעט שכח במשך 30 שנות עבודתו כפסיכולוג קליני, שבהן הוא התמקד בעיקר בטראומות, בדיכאון ובחוסר האונים של המטופלים שלו.
בתקופה שבה ארגון הבריאות העולמי צופה שעד שנת 2030 הדיכאון יהיה המחלה החמורה ביותר לאנושות, סליגמן הציע לעשות למדע הנפש מתיחת פנים. במקום שהפסיכולוגיה תמשיך לעסוק לדבריו רק במצוקות כמו דיכאון, חרדה וכעס, הוא קרא להתחיל לחקור את הצד הבריא והחיובי של האדם, כמו אופטימיות, אומץ, נדיבות, סבלנות, וליישם אותו בבית בגידול ילדים, בהוראה בבתי ספר וגם בטיפול פסיכולוגי. הוא כינה את הכיוון החדש שהוא יזם, דחף וקידם בשם "פסיכולוגיה חיובית", שהפך לזרם מרכזי בפסיכולוגיה בשני העשורים האחרונים שמשך תומכים נלהבים כמו גם ביקורת צולבת.
במבט דרך המשקפת של הפסיכולוגיה החיובית, לכל אדם יש הרבה חוזקות ומשאבים נפשיים לא מנוצלים שבתהליך של עבודה פנימית הוא יכול לגלות אותם ולהעצים אותם. החוזקות האלה פותחות אפשרות לחיים יותר שלמים ומלאי סיפוק, והן גם אלה שיכולות לעזור להתמודד עם דיכאון ומצבי משבר ומצוקה אחרים.
במשקפת של הביקורת, הפסיכולוגיה החיובית התחברה לגל של חיפוש אחרי אושר מיידי והיא נראית כמו ספרי העזרה העצמית שהציפו את המדפים בחנויות הספרים החל משנות ה-60. מה אומרים המחקרים על מידת ההצלחה של הפסיכולוגיה החיובית להתגבר על דיכאון ולהתבונן על חצי הכוס המלאה של החיים?
כשהחרדות מקבלות פרספקטיבה אחרת
"מה הן החוזקות הנפשיות שחשובות לחיים מלאים?" שאל סליגמן את עמיתיו שהתאספו יחד לסדנת עבודה וחופשה בעיירת החוף אקומאל בריביירה המקסיקנית מאיה. סליגמן החל זה עתה את תפקידו כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. עדיין לא היה ברור לו בדיוק מה זה פסיכולוגיה חיובית אבל הוא ידע עם מי מעמיתיו למקצוע הוא רוצה להתייעץ.
לאחר שבוע של סיעור מוחות הם הגיעו למסקנה מפתיעה, הוא כותב בספרו "אושר אמיתי" (2005): למרות שהפסיכולוגיה התייחסה מעט מאוד לאורך השנים לצד החיובי של החיים ושל האופי האנושי, פילוסופים, הוגים ואנשי דת בכל העולם, דווקא כן התייחסו. מתברר שלאורך אלפי שנים, בתרבויות ובעמים שונים ברחבי העולם, קיימת לדעתם הסכמה גורפת, למרות הבדלים בפרטים, לגבי שש חוזקות בסיסיות שחשובות לחיים שלמים ומלאי סיפוק: חוכמה, אומץ, אנושיות, צדק, מתינות והתעלות רוחנית.
נלהבים מההסכמה חוצת האוקיינוסים על שש החוזקות הבסיסיות האלה, החוקרים גזרו מהן תכונות אישיות שניתנות למדידה. כך למשל אומץ כולל נחישות ויושרה, מתינות כוללת סליחה וחמלה, אנושיות כוללת נדיבות וטוב לב, והתעלות כוללת הכרת תודה, תקווה, הומור ורוחניות.
כדי לבדוק האם גם היום אנשים חושבים שהתכונות האלה מוסיפות צבע ועומק לחיים, סליגמן ועמיתים ערכו סקר בין-לאומי והתוצאות היו מפתיעות בעקביות שלהן…