תמונה: John Phillips/Getty Images for JUST EAT
רקע: מאז שנות ה-40 היה נהוג במדינות המפותחות ששכר עובדי בתי החרושת, המורים, הרופאים או פקידי הבנק עלה בצמוד לעליה בתפוקה. כך גם מלמדים עד היום בחוגים לכלכלה. אבל מאמצע שנות ה-70 החלה אנומליה. בארה"ב ובמדינות נוספות, השכר הממוצע הריאלי הפסיק לעלות בצמוד לתפוקה, ובכמה מדינות נעצר למשך כמה עשורים. במקביל התרחשה גם תופעה נוספת: השכר התפצל לכיוונים מנוגדים – השכר העליון הרקיע ומנגד מעמד הביניים הצטמק. כך, על קצה המזלג, נוצרו פערי השכר של היום, שהעיתונות הכלכלית כל כך מוחה נגדם.
אולם בניגוד לעיתונות הכלכלית הרגילה, שהאשימה בכך את בעלי ההון "החזיריים", את הקפיטליזם ואת הגלובליזציה, ריאן אוונט, עורך בכיר באקונומיסט, טוען שיש לכך סיבה מרכזית נוספת שרוב הפרשנים מתעלמים ממנה – התקדמות הטכנולוגיה. תחשבו על רובוטים, על אוטומציה ועל האפשרות שבינה מלאכותית תחליף אתכם במקום העבודה בעתיד.
"לטכנולוגיה יש השפעה עצומה על שוק העבודה, אבל היא לא מתבטאת רק בכך שבעתיד אנשים רבים לא יוכלו למצוא עבודה אחרי שרובוטים יחליפו אותם, כפי שרבים חוששים", הוא אומר בראיון לאפוק טיימס, "אלא שהשכר שנקבל עבור העבודה יהיה נמוך מאוד".
התיאוריות הרווחות דוחות את הרעיון של אבטלה המונית מתמדת בגלל שינויים טכנולוגיים, וגם אין לכך אישוש מבחינה היסטורית
מה הסיבה לכך? לפי אוונט שחיבר את הספר "העושר של בני האדם" (The Wealth of Humans, 2016), עובדים המוחלפים בהדרגה על ידי אוטומציה (מה שבעתיד ייקרא רובוטים ובינה מלאכותית), מתחילים להציף אט-אט את השוק, וגורמים ללחץ על השכר, כלפי מטה. הם מאבדים בהדרגה את כוח המיקוח שלהם, ונאלצים להסכים לתנאי עבודה גרועים.
אוונט טוען שאפשר להבחין כיום במדינות מפותחות בנטייה של שוק העבודה לעבור מהיצע של משרות קבועות ומלאות, להיצע של עבודות זמניות, חלקיות ומזדמנות. לצד זה רואים מגמה של קיפאון בשכר, וירידה ביציבות המשרות בכל הדרגים, להוציא את אלו עם השכר הגבוה ביותר.
בעתיד, חוזה אוונט, כשיהיה ברור לעין שרובוטים כבר ממש מחליפים אנשים, ייווצר בשלב כלשהו גם אפקט נוסף, הפוך אם תרצו: חברות יבינו שלא כדאי להן להמשיך להשקיע ברובוטים חדשים שיחליפו אנשים וישפרו את הפרודוקטיביות, פשוט כי הן יוכלו להעסיק בזול עשרה עובדים.
האקדח המעשן
אוונט אינו היחיד שקורא להתכונן לאתגרים שמציבה ההתקדמות הטכנולוגית. מרטין פורד, שרב המכר שלו "עליית הרובוטים" (Rise of the Robots, 2016), זכה במקום הראשון ברשימת ספרי העסקים של פורבס, טוען שאפשר לראות את השפעת הטכנולוגיה על שוק העבודה במה שהוא מכנה "שבע מגמות קטלניות", ביניהן קיפאון בשכר הריאלי, ריבוי של משרות חלקיות, ירידה בשכר של בוגרי מכללות, אובדן משרות במעמד הבינוני וירידה ביצירת מקומות עבודה חדשים. הוא טוען שיש גורמים נוספים למגמות האלה, אבל התקדמות הטכנולוגיה היא גורם משמעותי שמתעלמים ממנו.
פורד ואוונט מסכימים שהמגמות האלה הן שלב ביניים ובסופו של דבר אכן נראה אבטלה מסיבית. כדוגמה לכך מזכיר אוונט את חברת "אובר" המספקת שירותי תחבורה שיתופית. לדבריו, כבר היום אובר מנצלת את שוק העבודה שהושפע מההתייעלות הטכנולוגית, כדי לשכור כוח עבודה זול. "יש הרבה מאוד אנשים שנאבקים כדי לשרוד כלכלית, שמחפשים דרכים להשלים הכנסה כי השכר שלהם נמוך", אומר אוונט, שחוזה כי בסופו של דבר אובר לא תחזיק בעובדים האלה לתמיד, היא תחליף אותם בצי של מכוניות ללא נהג, וגם חברות בסקטורים אחרים ינהגו כך.
אבל לא כולם תמימי דעים עם אוונט ופורד. אוונט עצמו מודה ש"רוב הכלכלנים מתנגדים להנחה שהטכנולוגיה באמת תתפוס משרות רבות של בני אדם". אחרי הכול, כשהטרקטורים הראשונים נכנסו לעבוד בחוות, עלו אותם חששות שעובדים רבים יישארו ללא עבודה, חששות שהתבדו כאשר תהליך התיעוש יצר מקומות עבודה חדשים.
אותם כלכלנים שלא מסכימים עם אוונט חושבים שאבטלה אכן יכולה להיווצר בגלל שינויים טכנולוגיים, אבל היא תקרה לקבוצת אנשים במשך תקופת מעבר הנמשכת זמן מה. התיאוריות הכלכליות הרווחות דוחות את הרעיון של אבטלה המונית מתמדת עקב שינויים טכנולוגיים, וגם אין לכך אישוש מבחינה היסטורית – לאורך ההיסטוריה היו שיפורים טכנולוגיים שהחליפו עובדים בתחומים רבים, אבל תמיד נוצרו משרות בתחומים אחרים.
דוגמה לשיפור טכנולוגי שאמור לייתר עבודה של בני אדם, אבל עשוי דווקא לגרום לתהליך הפוך הוא המיזם "מומנטום משינס". הרעיון במיזם הוא לבנות רובוט המייצר המבורגרים לפי הזמנה, מחומרי גלם, ומייתר עבודה של בני אדם. אבל הנה ההפתעה: החברה שמייצרת את הרובוט טוענת שהרובוט דווקא יעלה את התעסוקה, והנימוק שלה הוא הטיעון הקלאסי הבא: החברה שמייצרת את הרובוט תזדקק ליותר עובדים, והמסעדות שיעסיקו את הרובוט יתרחבו, משום שמחיר ההמבורגר שהוא מייצר ירד. צרכני ההמבורגרים יחסכו כסף, כי ההמבורגר יהיה זול יותר, ויוציאו אותו במקומות אחרים וכך ייצרו מקומות עבודה נוספים.
על הטענות האלה עונה אוונט שלו היינו רואים כל בוקר המוני רובוטים דמויי אדם צועדים למקומות העבודה שלנו, היה קל יותר להבין מה מתרחש מול עינינו, אבל במציאות של ימינו אנחנו בינתיים רק רואים יותר ויותר תוכנות מחשב ואפליקציות, רשתות אספקה גלובליות, ארגון מחדש של מקומות עבודה, שינויי תפקידים בעבודה וגם יותר רובוטים. מבחינתו "הקיפאון בשכר הוא האקדח המעשן".
פורד מחזק את דבריו ומוסיף שכאשר התנאים הכלכליים, ההשקעות והפיתוח הטכנולוגי יבשילו, האוטומציה תשתלט על סקטורים שלמים במהירות. למשל, כאשר הרובוטים שמייצרים המבורגרים ייכנסו לתאוצה מלאה, ויהיו זול יותר להפעיל אותם מאשר לשלם משכורות לבני אדם, אפשר יהיה להכניס אותם לכל תעשיית המזון המהיר המספקת מקומות עבודה לשלושה מיליון בני אדם, רק בארה"ב. מה יעשו אז כל אותם עובדים?
"אני חושב שהגענו לנקודה היסטורית שבה הרבה יותר קל לשפר ביצוע של מכונה מאשר ביצוע אנושי", אומר אוונט. לפי דוח של מקינזי מ-2016, כבר היום, עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, אפשר להפוך 45 אחוז מהפעולות במקומות העבודה השונים לאוטומטיות. רק נותר לתהות האם קצב השינוי המהיר הזה של הטכנולוגיה, יהיה מהיר יותר מיכולתם של היחידים ואף של החברה כולה להסתגל אליו.