רויטל פיזנטי
גודל המגרש, אפשר לחשוב שזה מונח בתחום הקרקעות או הנדל״ן. אבל זה לא. אלו שתי מילים שמגלמות בתוכן שינוי מהותי בדרך החשיבה שלי. שתי מילים שאוצרות בתוכן שנים של התפתחות אישית.
אם היו אומרים לי לפני שנה שיהיה לי עסק שמעביר סדנאות בחו״ל בפני מנהלים ובעלי עסקים, שבאים במיוחד כדי לשמוע אותנו, הייתי אומרת שנפלו על הראש.
אם לפני שנתיים היו אומרים לי שאני אעמוד מול מאות אנשים על במה ושכל אחד מהם שילם ממיטב כספו כדי להגיע, הייתי אומרת שהם חולמים וכנראה שהתבלבלו בכתובת (כי אז לא הסכמתי לעמוד אפילו מול עשרה אנשים מבלי שירעד לי הפופיק).
לקח לי זמן להבין שלפעמים גבולות הגזרה (גודל המגרש) שעליהם אני מתנהלת (בחיים, בעסקים ובכלל) הם רק גזרה דמיונית הנמצאת בראש שלי. למרות שהיא רק בראש שלי, במשך זמן רב לא העזתי לפרוץ את גבולותיה, כאילו אני מוקפת בגדר חשמלית שאם אגע בה אכניס מברג לשקע X4 בעוצמתו.
מה זה אומר לשחק על מגרש גדול יותר? הבנתי שכמות האפשרויות שאני מאמינה שמתאימות לי (ברגע זה), הן רק חלק קטן ממה שבאמת אפשרי ומתאים לי, ואני יכולה להרחיב אותן ככל שבא לי.
תיאורטית זה נשמע הגיוני. המוח אמר לי: ״אז מה הבעיה… פשוט איישם את מה שהבנתי״. מספיקה ההבנה שאני יכולה לשפר משמעותית את התוצאות רק בעזרת שינוי תפיסתי והכנסת כמה פעולות פשוטות לסדר היום שלי.
אבל בפועל זה לא קרה. כי הבנה לבדה לא מביאה לתוצאות חדשות בשטח, גם לא קריאה וגם לא הרצאה פרונטאלית. בפועל בשביל לממש רעיון ולהפוך אותו למציאות, צריך לעבור דרך חוויה אישית ורגש אותנטי. צריך לקום מהכיסא ו״להכניס את הידיים פנימה״. לפעול, לעשות, להתנסות בעצמנו. וזה לא מספיק, צריך גם להיחשף לידע חדש, לחוות חוויות מרחיבות אופקים ולהגדיל את קשת המיומנויות שלנו.
לדוגמא, תמיד ידעתי שאפשר למכור גם בחו״ל, אבל הייתי צריכה להיות שם כמה פעמים, לחוות בעצמי ולקלוט את הגודל ואת ההבנה שכל מה שצריך זה לעבוד קצת על האנגלית, בשביל להפוך את זה לאפשרי עבורנו כבר בשנה הקרובה.
תמיד הבנתי שאפשר להעביר סדנת עומק בת ארבעה ימים למנהלים ולבעלי עסקים מצליחים, אבל הייתי צריכה קודם למצוא את עצמי על במה מול אנשים שמוחאים לי כפיים על התכנים שהרגע העברתי ולהבין שייצרתי להם תובנות בעלת ערך, וכל זאת לפני שהסכמתי להכין תוכנית פעולה וללכת על זה ובגדול.
בשביל להבין את זה ולעשות צעד, צריכה להיות התנסות המאפשרת לנו לראות שעשינו צעד ולא מתנו או התחשמלנו בדרך. צריך הרבה אומץ לעשות משהו חדש בפעם הראשונה ולא כל אחד מתורגל ב״לזרוק את התיק מעבר לחומה וללכת להביא אותו״.
מה שעוזר לבצע את זה בפועל הוא ליצור התנסויות קטנות שיגדלו ויתרחבו עם הזמן ויגיעו לממדים שאנו רואים את עצמנו עושים בעתיד. לשים אבני דרך ולהתחיל ללכת.
תמיד צריך לזכור שבשביל להיפתר מאמונות שאינן משרתות אותנו צריך ליצור אמונות חדשות המביאות אותנו לצעד הבא. להחזיק בראש את הידיעה שבכל מקום שאנו נתקעים, זה גודל המגרש ששמנו לעצמנו שמונע מאיתנו לראות אפשרויות שיקדמו אותנו.
טור ״קהילה כותבת״ נכתב בכל חודש על ידי אחד מחברי הקהילה של אפוק טיימס
אם גם אתם רוצים להיות חלק מקהילת מרחיבי הדעת של אפוק טיימס, קהילה איכותית ואקסקלוסיבית שנהנית מהעשרה אינטלקטואלית ומתוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה, לחצו כאן.
* ההצטרפות לקהילה כרוכה בתשלום