תעשיית מגשימי החלומות

אילוסטרציה: אלכס גורביץ׳; (חומרים: Fotolia)

המיליארדר ארתור שואו מקפיד בכל בוקר לקפוץ לבריכה המרווחת שבנה בקומה העליונה במגדל הפאר שבו גר בניו יורק, ולהשלים כמה בריכות. לאחר מכן הוא מתעטף בחלוק וניגש למחשב, פותח את לוח השחמט האלקטרוני שלו, ומסמן עוד מהלך מול יריבו. באותה שעה בדיוק מתעורר ג'וש בדירתו הפשוטה בניו יורק, מכין את ארוחת הבוקר שלו ושומע לפתע צפצוף מהמחשב המתריע כי יריבו ביצע מהלך, ועכשיו תורו לשחק.

דקות ספורות אחר כך נפגשים שואו וג'וש מחוץ ל"מגדל" – שואו ממהר להיכנס למכונית וג'וש ממהר לפתוח לו את הדלת. "מר שואו, הכול מוכן למסיבת הערב המיוחדת שלך, אני שולח לך גבינה ויין סוביניון בלאן 77", אומר ג'וש.

"מצוין", משיב שואו.

"וגם, אם זה בסדר שאני אומר את זה", ממשיך ג'וש, "אתה בטוח שאתה רוצה את המזכיר לואו ואת ג'אנט רמזי יחד במסיבה? הם הופיעו ביחד בעמוד 6 בעיתון".

"אוי, שכחתי שהם יוצאים, יופי של הצלה, ג'וש. מה הייתי עושה בלעדיך?"

שואו נכנס למכונית וג'וש נכנס ל"מגדל". יום חדש מתחיל.

לקוח ביקש מאיתנו לאחרונה למצוא לו אי בודד שממוקם במים בין-לאומיים, כדי שיוכל להפוך אותו למדינה חדשה

סצנת הפתיחה הזאת מהסרט "מיליארד סיבות לשוד", בכיכובו של אדם סנדלר, מייצגת כל מה ששירות קונסיירג' טוב, כפי שנתן ג'וש, אמור להיות – זמין, חביב, חרוץ, רואה את הנולד, יודע מידע אינטימי על הדיירים, אך נשאר ענייני ומקצועי.

אולם הקונסיירג', מילה שמקורה בצרפתית (Comte des Cierges – "מחזיק הנרות"), על שמם של אלה שהתבקשו לשמור על החום והאור בבתי דירות מפוארים בפריז, כבר מזמן פרץ את גבולותיו הישנים. לא מדובר עוד רק ב"שוערים" הממלאים משימות קטנות עבור דיירי הבניין המפואר, אלא בסוג של "מגשימי חלומות" שימלאו כל משאלה שיתבקשו להגשים – החל ממסיבת יום הולדת לכלב ועד לטיסה לחלל. כל זה בעלות שנתית סמלית של כמה עשרות עד מאות אלפי דולרים.

איך עובד העולם הזה והאם הוא "ורוד" כמו שרואים בסרטים?

זכותו נולד הרעיון. הזמר אלטון ג'ון | Dimitrios-Kambouris/Getty-Images-for-EJAF

להגשים כל משאלה

סיר אלטון ג'ון הסתובב במשרדו חסר מנוחה. למחרת, הוא נזכר, הוא אמור לערוך מסיבת חג מולד גדולה, אליה יגיעו אורחים מהשורה הראשונה בבריטניה. יו גרנט יגיע, גם אליזבת' הארלי תהיה שם. יש רק בעיה אחת – אין לו זמן לקנות להם מתנות.

אלטון ג'ון הסתכל סביבו והבחין לפתע במנהל הפיתוח של החברה. הוא התקדם לעברו במהירות. "סימפסון, אני צריך טובה ממך", הוא קרא, "אני רוצה שתלך לקנות מתנות לאורחים שלי לכבוד חג המולד, אתה נראה כמו אחד שמבין בזה".

סימפסון הנהן בלית ברירה, כשאלטון ג'ון הושיט לו עשרות אלפי פאונד במזומן. "אממ…" גמגם סימפסון במבוכה, "כמה מתנות אתה רוצה שאקנה?"

"עשר מתנות", אישר אלטון ג'ון.

בשעות שחלפו הסתובב סימפסון מבולבל בין חנויות היוקרה של לונדון עד שמצא מתנות מתאימות לכל אחד מהאורחים. כשחזר והביא עודף של כ-30,000 פאונד, הסתכל עליו אלטון ג'ון ואמר בחיוך: "אתה יכול לשמור את זה לעצמך".

סימפסון הגיע למסיבת חג המולד של אלטון ג'ון כשהוא עונד על פרק ידו שעון יוקרתי שקנה. באותה מסיבה, בעודו מוקף באנשים מהחברה הגבוהה הוא קלט דבר ששינה את חייו. "זה גרם לי להבין שיש ציבור של אינדיבידואלים עם הרבה מאוד כסף, כמו אלטון ג'ון, אבל עם מעט מאוד זמן פנוי – הם רוצים שדברים ייעשו ומוכנים לשלם בעבור זה", הוא אומר בראיון לאפוק טיימס.

בפעם הבאה שאתם עורכים מסיבה בלב ים תזכרו שאפשר להזמין צוללת (אילוסטרציה)

בפעם הבאה שאתם עורכים מסיבה בלב ים תזכרו שאפשר להזמין צוללת (אילוסטרציה)

כך התחיל אהרון סימפסון, ביחד עם שני שותפים, במסעו להקמה וביסוס של אחד ממותגי הקונסיירג' הגדולים בעולם. במסיבת ההשקה שנערכה בשנת 2000, בחנות התכשיטים היוקרתית "טיפאני'ס" ונקראה, איך לא, "ארוחת בוקר בטיפאני'ס", הם חשפו את שם החברה החדשה – Quitessentially.

"התחלנו לעבוד מסביב לשולחן שהוא לא יותר גדול משולחן ביתי ממוצע במשרד הישן שלי", נזכר סימפסון. אבל 17 שנים מאוחר יותר, כבר אפשר למצוא בין אנשי הקשר בנייד של סימפסון מלכים, פוליטיקאים בכירים וסלבריטאים. למרות שסימפסון לא חושף את לקוחותיו, חיפוש בגוגל מראה שביניהם השחקנית סקרלט ג'והנסון, מדונה, אומה ת'ורמן וגווינית' פאלטרו. לקוח ממוצע משלם כ-40 אלף דולר בשנה, חברי "עלית" – כ-190 אלף דולר.

בקרוב יטוס האינדונזי הראשון לחלל ויגשים את חלומו (אילוסטרציה) | KIRILL-KUDRYAVTSEV/AFP/Getty-Images

מה עושה סימפסון בתמורה לכסף? הוא דואג למשל לשלוח צוללות שיגנו על יאכטה בלב ים שבה נערכת מסיבה של סלבריטאי מסוים; לסדר טיסה לחלל ללקוח שרוצה להיות האינדונזי הראשון שיטוס מחוץ לגבולות כדור הארץ; ולסגור שטח סביב פירמידה במצרים כדי שאמיר סעודי יציע שם נישואים לחברה שלו ויחגוג על רקע המבנה העתיק. "לקוח אחד ביקש מאיתנו לאחרונה למצוא לו אי שממוקם במים בין-לאומיים. אי שאף אחד לא מתגורר בו, כדי שהוא יוכל להפוך אותו למדינה חדשה לכאורה", הוא אומר לי.

מסיבה פרטית באחת הפירמידות במצרים | תמונה: Archive/HusseinTallal

איך אתה מצליח להביא צוללות או למצוא אי בודד? 


"צוללות זה לא בעיה להביא. זה דווקא נפוץ מאוד. אבל אני לא יכול לספר לך איך אנחנו עושים את זה. גם לא איך אנחנו מוצאים אי בודד. את צריכה להצטרף לצוות שלי כדי לברר. אבל אלה לא הדברים הכי מעניינים שאנחנו עושים".

איך מאתרים אי בודד בלב ים? אהרון סימפסון | תמונה: Nick-Matthews

סימפסון מתגאה דווקא בסיפור על חבר "עלית" שרצה לעשות משהו יוצא דופן לכבוד יום ההולדת שלו. "ידענו שהוא אובססיבי לג'יימס בונד, אז ארגנו לו הרפתקת ריגול שכללה מרדף על אגם קפוא עם דגמים נדירים של מכוניות אסטון מרטין, כמו באחד מסרטי בונד".

אבל סיפורי בונד אינם נחלתם של סימפסון בלבד. שמעתי עליהם לא רק בבריטניה, מוצאו של המרגל, אלא גם בישראל, כשאחד מכתבי אפוק טיימס הוזמן ל"פעילות" שלא ידע מהי. בקומה העליונה של מגדל גבוה בלב תל אביב, הוא הוכנס לחדר עם איש נדל"ן רוסי, עם מיליונר ישראלי שעושה את הונו בסטארט אפ, עם מרצה מפורסם ועוד כמה בעלי ממון. בחדר נכחו גם שני אנשי מוסד לשעבר שביקשו מכולם להתיישב ונתנו להם משימה: "עליכם לאתר חוליית טרור שמגיעה לתל-אביב בשעה הקרובה, ליצור איתה מגע ולנטרל אותה".

בתיק המשימה שקיבלו הופיעו צילומי אבטחה של ארבעה מחברי החוליה. שניים מהם, לפי המודיעין של המוסד, אמורים להיפגש בתחנת הרכבת של עזריאלי, הנחשבת להומה בישראל, ולהחליף ביניהם מידע. כך החלה להתגשם פנטזיית הריגול של מי שהזמין אותה – תכנון משימה מפורט שאחריו מעקב ותצפית אחר העוברים ושבים בתחנת עזריאלי בניסיון לאתר את החשודים, ובסופו מרדף.

הסימולציה אמנם לא כללה חקירות תחת לחץ ב"מרתפי השב"כ", אבל היא סיפקה חוויית ריגול ישראלי לכמה מדוברי השפות הזרות שהשתתפו בה. את ההרפתקה אירגן אביב יסמן שהקים את "ישראל אנלימיטד" – חברה המממשת פנטזיות לבעלי ממון, בעיקר מחו"ל, המעוניינים לחוות את ישראל ומוכנים לשלם בעבור זה.

כשג'יי קיי רולינג עושה כביסה

בדרך כלל לא פשוט למצוא "מגשימי חלומות ישראלים" יוצאי דופן. הם לא מופיעים בחיפוש רגיל בגוגל. שמם עובר מפה לאוזן בתוך קהילה מסוימת. יניב שטיינברג, הבעלים של חברת פריבילג' תיירות, הוא אחד מהם. "אני פונה לקהל שהוא מעבר לאלפיון העליון. אין לי אתר אינטרנט, רוב הפעילות שלנו לא מתפרסמת בעיתונים, אנשים שומעים על הדברים שאני עושה מפה לאוזן", הוא מסביר בראיון.

אפשר לצמצם כל עיר בעולם ל-200 אנשים משפיעים. אם אתה משיג אותם, העיר הופכת ל'פתוחה' עבורך

כך למשל, לקוח ביקש משטיינברג שיארגן לו ולאשתו פגישת הפתעה עם הזמרת סלין דיון לאחר הופעתה בלאס וגאס. שטיינברג הצליח לשכנע את הזמרת להגיע לחדר בית המלון שלהם כשהיא מחופשת לחדרנית ומחזיקה מגש ארוחת בוקר בידה. "כשאתה עושה את הדברים האלו, זה לא הכסף, זאת החוויה הרגשית שאתה מעניק ללקוח שלך".

גם לסלבריטיס יש חלומות שלא התגשמו | תמונה: Gavan_Getty-Images

"מגשימי חלומות" שכן צצים לעתים נדירות על ה"רדאר" התקשורתי, פעמים רבות אינם ישראלים, כמו סטיב סימס שנחת כאן לפני כמה חודשים. סימס, שמנהל את חברת "בלו פיש", הגיע כדי לפתוח את ההרשמה לסדרת מסעות בני שמונה ימים הכוללים, בין היתר, צלילה בצוללת לעומק של כ-4,000 מטר אל שרידי הטיטאניק. פינוק שעולה 105 אלף דולר לאדם.

סימס רגיל ליצור חוויות יוצאות דופן מהסוג הזה: הוא הצליח לארגן טקס נישואין לזוג שביקש להינשא בוותיקן; סידר ללקוח ארוחת ערב לצד פסל "דוד" של מיכלאנג'לו; צירף אנשים לשבוע אימונים של יחידות קומנדו מובחרות מהעולם; ושילב לקוח שלו כזמר ליווי למופע של להקת הרוק החביבה עליו. בדומה לסימפסון, גם לקוחותיו של סימס כוללים כמה אנשים יוצאי דופן כמו לארי פייג', מנכ"ל גוגל, והזמרת טיילור סוויפט.

ארוחת ערב לרגלי הפסל "דוד" של מיכלאנג'לו – אפשרי בהחלט | תמונה: Franco-Origlia_Getty-Images

איך בנית קשרים מהסוג הזה, המאפשרים לך להגשים כמעט כל פנטזיה שיש ללקוח? אני שואלת את סימפסון. 


"אפשר לצמצם כל עיר בעולם ל-200 עד 300 אנשים משפיעים: אלו המחזיקים במסעדות, במועדונים ואלו המובילים בעסקים או בפוליטיקה. אם אתה יכול להגיע לאנשים האלה ו'להשיג' אותם, העיר הופכת ל'פתוחה' עבור הלקוחות שלך. וזה מה שעשינו. זה לא מסובך לביצוע, זה רק לוקח הרבה מאוד שעות עבודה. הרבה לילות מאוחרים ובקרים מוקדמים. עשינו את זה כשהיינו הרבה יותר צעירים והייתה לנו אנרגיה לכך. כיום אנחנו מנהלים צוות שעושה את זה.

"אם למשל אתה משיג את לונדון, אתה משיג הרבה ערים במכה אחת: ניו יורק, הונג קונג ודובאי. כי כולם רוצים גישה ללונדון בנקודה מסוימת בחייהם. כולם עוברים דרכה כשהם נוסעים. למזלנו נולדנו כאן ויש לנו כאן קשרים".

ואיך אתה משווק את שירותיך למעמד העליון, לשחקני קולנוע, לזמרים ולמנהלים בכירים?


"אני לא משווק שום דבר לקהל הזה. זה קהל פיקח מאוד. הדרך היחידה להגיע אליו היא מפה לאוזן. זה חשוב מאוד לעסק שלנו. איכות השירות שלנו נמדדת בשיחה מסביב לשולחן, כשמספרים על חוויה כיפית. אנחנו יוצרים חוויות נפלאות עבור הלקוחות שלנו, ואז הם ממליצים עלינו לחברים ולמשפחה שלהם".

כמובן שלא הכול זוהר אצל סימפסון. לצד הפעילויות הנוצצות שהוא מארגן, הוא מעסיק אלפי אנשים, חלקם "מנהלי לייף סטייל" אישיים, שדואגים למלא עבור לקוחותיהם את המטלות הכי יום-יומיות כמו שירותי בייביסיטר, כביסה, נסיעות, כניסה למסעדות מבוקשות וגם חתונות מפוארות וטיולים מיוחדים. קצת בדומה לשירותי הקונסיירג' הסטנדרטיים שמציעות חברות האשראי למחזיקי כרטיסי זהב למיניהם.

הם יכולים להתקשר אל מנהל הלייף סטייל שלהם בכל שעה ביום?


"בוודאי, במסגרת ההיגיון, כי צריך גם לישון. רוב הלקוחות מתקשרים במהלך היום. יש מקרי חירום שאנחנו מטפלים בהם בשלוש בלילה, אבל הם מעטים מאוד".

יכול להיות שג'יי קיי רולינג תתקשר אליכם כשהיא צריכה שמישהו יעשה לה משהו קטן, כמו כביסה למשל? 


"לחלוטין".

ויש לכם קווים אדומים, דברים שלעולם לא תעשו? 


"אנחנו לא עושים שום דבר לא חוקי או לא מוסרי".

מה זה אומר בדיוק? 


"אם תבקשי מאיתנו לרכוש סמים, או למצוא יצאניות, זה לא חוקי ולא נעשה את זה".

איבדתם אי פעם לקוח שביקש לעשות דברים שלא הסכמתם? 


"לא. מבקשים מאיתנו לעתים רחוקות לעשות משהו לא חוקי או לא מוסרי. רוב האנשים יודעים שהקטגוריות האלו הן מחוץ לתמונה".

אם דיקטטור או עבריין ירצה שתארגן לו מסיבה, האם תעבוד איתו? 


"לא. אין לנו חברים כאלה".

אז כסף יכול לקנות כל דבר, מלבד סמים ויצאניות. 


"הוא לא יכול לקנות לך אהבה", צוחק סימפסון כשהוא מצטט משירו של ג'ון לנון (Can't Buy Me Love) ואז אומר ברצינות: "אבל כסף יכול לקנות את רוב הדברים".