תמונה: Drew Angerer/Getty Images
פרופ' פיטר טורצ'ין, אנתרופולוג של האבולוציה מאוניברסיטת קונטיקט שבארה"ב, טען בראיון לאפוק טיימס (במארס האחרון) שלפי ניתוח כמותי של ההיסטוריה, אי-יציבות חברתית ואלימות פוליטית יגיעו לשיא בארה"ב החל מ-2020.
"ניתוח כמותי של ההיסטוריה חושף שחברות אנושיות מושפעות מגלים חוזרים – וצפויים – של אי-יציבות פוליטית", הוא כתב במאמר שפרסם כבר ב-2010 במגזין Nature. "בארה"ב, כל 50 שנה מגיע גל של אי-יציבות. זה קרה ב-1870, ב-1920 וב-1970, ולכן גל נוסף יכול להגיע בסביבות 2020".
לנוכח גל האלימות השוטף את החברה האמריקנית ואת הפוליטיקה בזמן האחרון, נראה שנבואתו של טורצ'ין הולכת ומתגשמת. המודל שלו נשען על "תיאוריית הדמוגרפיה המובנית" (Structural-Demographic Theory) המסבירה מדוע פורצת אלימות, כמו מלחמת אזרחים. לפי התיאוריה, כל חברה עוברת מחזורים ארוכי טווח של שלום ואי-יציבות, הנמשכים כ-100 שנה. המחזורים הארוכים כוללים גם מחזורים קצרים יותר של כ-50 שנה. בארה"ב המחזוריות הזו נצפית בבירור, אמר טורצ'ין בראיון לאפוק טיימס, אחרי שניתח את כל מקרי האלימות בארה"ב בין השנים 1780 ל-2010.
כל 50 שנה מגיע גל של אי-יציבות בארה"ב. זה קרה ב-1870, ב-1920 וב-1970, ולכן גל נוסף יכול להגיע בסביבות 2020
מה מביא לפרוץ האלימות? יש לכך כמה הסברים. טורצ'ין טוען שהגורם העיקרי הוא תחרות בין אליטות, למשל בין טראמפ המייצג את העשירים החדשים שרוצים לתרגם את כוחם הכלכלי לכוח פוליטי, ובין הילארי קלינטון המייצגת את בתי הספר למשפטים שמובילים את בוגריהם לפוליטיקה. האליטות נאבקות ביניהן על שליטה במספר מוגבל של משרות פוליטיות. ככל שהתחרות מתוחה יותר, כך גדל הפילוג והקונפליקט בין האליטות.
על סיבה אחרת לפרוץ האלימות כתב ריץ' היגינס, עובד במשרד לתכנון אסטרטגי של "המועצה לביטחון לאומי" של ארה"ב – הגוף המייעץ לנשיא ארה"ב בנושאי ביטחון לאומי. בתזכיר שהפיץ בקרב עובדי המועצה, והגיע לידי מגזין Foreign Policy, הוא כותב שהמשבר הפוליטי הנוכחי, חסר התקדים, נובע מהעובדה שטראמפ מייצג "איום קיומי לרעיונות ה'מרקסיזם התרבותי' השולטים בנרטיב התרבותי הרווח".
"מרקסיזם תרבותי" (Cultural Marxism), מושג שאינו מוכר בז'רגון הישראלי, מיוחס לקבוצה של אנשי רוח מרקסיסטים, בתקופת מלחמת העולם השנייה, שמאוחר יותר זכתה לשם "אסכולת פרנקפורט". הם רצו להחדיר לחברה האמריקנית את הרעיונות המרקסיסטים שהצליחו כל כך במזרח (שם הם יצרו את הקומוניזם ואת המרקסיזם-לניניזם).
הפילוסופים הבולטים באסכולה הזו היו וולטר בנג'מין, מקס הורקהיימר, תיאודור אדורנו, הרברט מרקוזה ואריך פרום. ה"מרקסיזם תרבותי" חלחל לרבדים רבים בחברה האמריקנית, החל מהאקדמיה, דרך אולפני הוליווד ועד לתקשורת, ויוחס לשמאל הפרוגרסיבי בארה"ב.
הטכניקה שבה נקטו, לפי גרג' לוקאץ, מרקסיסט ידוע שכתב רבות על הנושא, הייתה מה שקרל מרקס הזכיר בכלליות: כדי ליצור חברה חדשה צריך להרוס את המוסדות הקיימים ואת האמונות של האנשים בחברה הקיימת. האסטרטגיה הייתה לפרסם מאמרים הבוחנים תופעות פוליטיות נפוצות, לבקר אותן ולפרק אותן. למשל, מאמרים על כך שהמסורת הנוצרית והעולם הגברי המאפיין את החברה המערבית – הם אלו שמונעים מהאישה להשיג את זכויותיה; על כך שהכלכלה החופשית מייצרת עבדות מודרנית, ועוד. המיקוד שלהם היה בכל קשת הערכים המסורתיים שהייתה במערב.
לפי הנרטיב שהציג היגינס, אותו עובד במועצה לביטחון לאומי, כשטראמפ עלה לשלטון הוא ייצג גישות מסורתיות, קדמוניות ולא מתקדמות ש"המרקסיזם התרבותי" ניסה לפרק ולשנות – גישות המנוגדות לגמרי לרעיונות שמקדם השמאל הפרוגרסיבי. טראמפ הוא מולטי-מיליונר קפיטליסט המקדם את האמונה במסורת. הוא מינה את בני משפחתו ליועציו הקרובים, סירב ללחוץ את ידה של אנגלה מרקל, אסר על כניסת מוסלמים מכמה מדינות לארה"ב, שיתף מידע מסווג עם הרוסים והתנגד לטשטוש ההבדלים בין גברים לנשים בצבא.
הסבר נוסף לפרוץ האלימות קשור ב"פוליטיקת הזהויות" של אמריקה. בשנתיים האחרונות פורסמו באתרים הנקראים על ידי מיליוני אמריקנים, כותרות מהסוג הבא: "חייבים לעצור את האדם הלבן: עתיד האנושות תלוי בזה" (Salon); "עשרה דברים שאנשים לבנים חייבים להפסיק לומר" (Huffington Post); "אמריקנים לבנים חייבים לעשות בחירה" (Slate Magazine) ועוד.
בתחילה זכו כותרות כאלה ליחס אירוני, אולם בהדרגה הם החלו להשפיע על סוגי קהל מסוימים ויצרו אמונה בקרבם שאנשים "לבנים", ובמיוחד גברים "לבנים", יכולים להיות מסוכנים יותר ומוסריים פחות מכל יתר האנשים. ומנגד, אנשים "לבנים" מסוימים, החלו להאמין שהם צריכים להגן על הזהות השבטית שלהם – אם יש היסטוריה של השחורים, צריכה להיות גם היסטוריה של הלבנים, וגם איגודי לבנים בקמפוסים. הרצון להגן על הזהות השבטית נתן רוח גבית לארגוני שנאה קיצוניים כמו קו קלוקס קלאן והניאו-נאצים, לפי דו"ח של Southern Poverty Law Center. לחגיגה השבטית התווספה אש אמירותיהם של אנשים בימין האלטרנטיבי (אלט רייט) נגד מיעוטים, ושל ארגונים המזוהים עם השמאל כמו Antifa, ששורשיו קומוניסטיים (למרות החזות האנטי-פשיסטית שהוא בחר לקדם כיום).
כן, הבלגן בפוליטיקה האמריקנית חוגג ויספיק גפרור קטן כדי להצית מדורה אלימה. לא רק על רקע הגזענות שמקדמים ארגוני שנאה ניאו-נאצים, אלא גם ליבוי השנאה נגד דונלד טראמפ. כל שבוע, בובות בדמותו נשרפות ברחוב, ובהפגנות הוא מוצג אף כהיטלר או כרודן אכזר שצריך לערוף את ראשו.
כששאלתי את פרופ' פיטר טורצ'ין מה יהיה הסימן לכך שנבואתו על פרוץ אלימות אכן תתרחש, הוא אמר שזה יהיה כאשר הפוליטיקה והחברה האמריקנית יהיו דומות לזירת אגרוף, שבה המתקפה ומתקפת הנגד, הנקמה ונקמת הנגד, יחלו לתפוס תאוצה וייכנסו למעגל אוטומטי הרסני.