תמונה: Breakthrough Initiatives
באוגוסט 2016 התגלה כוכב הלכת "פרוקסימה קנטאורי b" שהצית את דמיונם של רבים. ייתכן שיש בו מים נוזלים כלומר אולי אפילו נוכל למצוא בו חיים – אם רק נצליח להגיע אליו ולראות מה קורה בו. והדבר המעניין ביותר לגביו הוא שבאופן יחסי הוא קרוב אלינו ממש. למעשה הוא מקיף את הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ – פרוקסימה קנטאורי, השוכן במרחק של רק 4.22 שנות אור מאתנו. במונחים גלקטיים מדובר ממש בשכן קרוב.
אבל אם נרצה להגיע לשם כדי לחפש את סימני החיים, עם הטכנולוגיות הקיימות ייקח לנו סדר גודל של 80,000 שנה. לא ממש רלוונטי. פרויקט Breakthrough Starshot במימונם של המיליארדר הרוסי מעמק הסיליקון, יורי מילנר ושותפיו, נועד לבדוק האם נחיל חלליות שמשקלן גרמים בודדים יוכל להגיע לסביבת "פרוקסימה קנטאורי b" ולצלם אותו כבר בתקופתנו.
תמונה: Breakthrough Initiatives
בשביל זה, צריך טכנולוגיה שתאיץ את מהירות תנועת החלליות האלו למהירות שיחסית מתקרבת למהירות האור (כ-300,000 ק"מ בשנייה). בפרויקט מדברים על מהירות של 20-15 אחוז ממנה – זה יאפשר להשלים את המסע אל הכוכב תוך 20 עד 30 שנה. אם הכול יסתדר, קצת יותר מארבע שנים לאחר מכן התמונות שיצולמו יחזרו אל כדור הארץ ונוכל לדעת שהמשימה הושלמה.
אבל כדי להגיע למהירות של כחמישית ממהירות האור חייבים להשתמש בחלליות קלות וזעירות במיוחד. הן יכילו מצלמה, סוללה, מעבד, ציפוי הגנה וחשוב לא פחות – מפרש דקיק שידחוף אותן. המפרש דומה קצת למפרשים שהשיטו את הספינות העתיקות, רק שאת המפרש הזה ידחפו קרני לייזר עוצמתיות שיישלחו מכדור הארץ. במקור דובר על מפרש שמידותיו 4X4 מטרים, אך מחקר מאוקטובר 2017 מציע שדווקא מפרש מעגלי ברדיוס של 5 מטרים יהיה יעיל יותר. אב-טיפוס של החלליות הזעירות האלו כבר שוגר בהצלחה ביוני 2017 למסלול שמקיף את כדור הארץ. משקלו היה כארבעה גרם.
התוכנית היא להשלים את הפיתוח תוך כ-15 שנה כך שבסביבות 2036, נחיל של 1,000 חלליות יצא לדרכו. בתסריט המהיר זה יאפשר לתמונות להגיע אלינו בסביבות שנת 2060. אבל יש גם אתגרים לא פשוטים שנדרש להתמודד אתם בדרך. ההנעה באמצעות אור לא יעילה כל כך, לכן נדרשת חללית קלה במיוחד. כל הרכיבים גם יצטרכו לעמוד בתנאים קיצוניים כמו האצה מהירה, ואקום וטמפרטורות נמוכות במיוחד. במהירויות גבוהות שכאלו, גם פגיעה מגרגיר אבק זעיר עלולה להיות קטלנית, ובחלל הבין כוכבי עשויים להימצא לא מעט גרגרים שכאלו. בנוסף, אם רוצים שהמפרש לא ייפגע מהלייזר העוצמתי שמופנה אליו, חשוב שהוא יצליח להחזיר כמעט את כל האור שפוגע בו.
מאחורי הפרויקט השאפתני עומדים מספר שמות מוכרים. היזם, יורי מילנר, השקיע בחלליות הזעירות האלו כבר 100 מיליון דולר, כשבא בעת הוא מעורב בעלות דומה בפרויקטים נוספים לאיתור חיים מחוץ לכדור הארץ. מילנר צופה שעלות הפרויקט תסתכם ב-5 עד 10 מיליארד דולר. גם סטיבן הוקינג ומארק צוקרברג תומכים בפרויקט, ובראש הוועדה המייעצת שלו עומד פרופ' אבי לייב האמריקני-ישראלי, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הווארד.