צילום: יאירה יסמין/אפוק טיימס
כבר אלפי שנים מתחולל בתורכיה מאבק איתנים בין מזרח ומערב. זה מה שמאפיין אותה, אומר העתידן פרופסור דוד פסיג. אף על פי שבכל דור יש למאבק הזה טעם אחר וניחוח אחר, המהות שלו דומה, הוא מסביר ומוסיף שמבחינה זו אין חדש בהפגנות שמתרחשות היום בתורכיה. לדעתו, ההפגנות הן ניצנים ראשונים שילכו ויתגברו, אבל המטוטלת תתהפך רק לקראת אמצע המאה. "כיום גוברות הגישות המזרחיות [בתורכיה] שהאסלם מכוון אותן באזור הזה, אבל לקראת שנות ה-40 וה-50 המטוטלת תתהפך ונראה גישה מערבית יותר תופסת מקום".
"אני נמצא בתורכיה כל כמה חודשים וההשפעות המערביות רבות מאוד ובולטות מאוד. האנשים שם לא מוסלמים בכל רמ"ח איבריהם. רבים מהם הם מה שאנחנו בארץ מכנים 'חילונים'. ולקראת אמצע המאה הם יתפסו בחזרה את המושכות".
האם זה מתיישב עם האינטרסים של ארה"ב באזור?
"כן. לארה"ב חשוב מאוד שתורכיה תיטה היום יותר למזרח. למשל כשהמזרח התיכון עובר משברים עמוקים כל כך צריך מישהו שיטפל בנשורת של המשברים האלו. אם תורכיה נוטה יותר למזרח יש לה יכולת להשפיע יותר או להפעיל אפילו כוח כדי לפתור בעיות, כי לא יאשימו אותה בנטייה מערבית, וזה חשוב כי אתה צריך להיות פופולרי בפעולות שלך".
ההתנערות של ארדואן מאסאד היא אחד מהדברים האלה?
"ודאי, זו דוגמה קלאסית. דווקא משום שהם (התורכים) נוטים למזרח הם יכולים להטיל את העוצמה וההשפעה שלהם במקומות שהמערב היה מאוד רוצה אבל לא יכול. למשל לפני תקופה מסוימת הם הורידו מטוס איראני כדי לבדוק מה יש בתוכו. אם מדינה אחרת (ארה"ב או ישראל) הייתה עושה את זה, זו היה מלחמת עולם, אבל כשהתורכים עושים את זה, זה עניין פנימי של האיסלאם, גם בעיני ההמון וגם בעיני המנהיגים. אפילו איראן לא עשתה מזה עניין".
תורכיה יכולה לעצור או להאט את תכניות הגרעין של איראן?
"היא לא יכולה לעצור טוטלית, אבל היא יכולה לגרום לאיראן צרות".
היחסים בין איראן ותורכיה הם דוגמה למודל התנהגות שחוזר על עצמו פעם אחר פעם לאורך אלפי שנים, מסביר פסיג. "בהתחלה מחבקים אחד את השני ועוזרים אחד לשני וכך אתה מחזק את ההשפעה שלך. כאשר מגיע הרגע שאתה צריך להשפיע אתה עושה את זה בשקט ואם זה לא עובר בשקט, אתה עושה בכוח, זה בדיוק מה שקרה עם אסאד".
אתה צופה שזה מה שבאמת יקרה?
"תורכיה תפעל מול איראן בשקט והאיראנים לא יראו את זה כדבר נורא וכך כולם יוצאים מרוויחים", מסביר פסיג. "גם האיראנים לא נראים מובסים, וגם המערב לא נראה מתערב".
"זה חלק מהדברים שכבר מתרחשים מאחורי הקלעים. מה שמגיע לתקשורת זה זעיר אנפין ממה שמתרחש באמת".
תורכיה פועלת בעניין הזה מאחורי הקלעים?
"כן, ודאי. יש רמזים קטנים לכך פה ושם".
כמו מה למשל?
"למשל, לאחרונה ראש המוסד הישראלי נסע לתורכיה ונפגש עם ראש המוסד שלהם, אלה לא דברים בעלמא. מה דיברו שם, מה סיכמו שם".
איך ישראל צריכה להתנהל מול תורכיה?
"תורכיה הופכת להיות ההגמון של העולם הערבי באזור שלנו", אומר פסיג, וחשוב לנצל את זה. "אני מקווה שנדע איך לדבר עם התורכים, ואז נוכל לנצל את השפעתם וכוחם כדי לקרב בינינו לבין הסורים ובינינו לבין הפלסטינאים".
המנהיגות בארץ כבר התמתנה מול תורכיה, הוא מוסיף, אבל האנשים ברחוב עדיין חשים זעם כלפיה, עדיין נמצאים בהלם מכך שתורכיה הפכה להיות נגדנו. "חבל שזה המצב, כי התורכים עוד ישחקו תפקידים מאוד חיוביים באזור שלנו. זה בסדר שאנחנו נתפסים באזור כלא חברים של התורכים, אבל לא כאויבים. אויבים זה מסוכן מידי".
אתה חושב שהמנהיגים בארץ מבינים את זה?
"לעניות דעתי המנהיגים בארץ לא השכילו להטמיע את התהליכים ארוכי הטווח שמתרחשים באזור שלנו. אחת הסיבות לכך היא שהם עסוקים יותר מידי בשנה הקרובה ובמגמות קצרות הטווח. הם לא משתמשים מספיק בכלים של העתידנות כדי לייצר הערכת מצב טובה יותר".
בעולם משתמשים יותר?
"כן. אני מעורב בפרויקטים שונים בארה"ב. הלוואי שיכולתי לעשות את אותם דברים עם גורמים שונים בארץ".